גלוי למדי כי מערכת הביטחון זכתה בתקופת בנט לקשרי עבודה ענייניים ונטולי מתחים אידאולוגיים. בכך ניתן לסכם בהערכה כפולה: לקציני צה"ל ופקידי משרד הביטחון על נאמנות מקצועית לדרג מדיני, ולא פחות מכך לשר בנט, שאפשר תנאים מתאימים לעבודה משותפת שהובילה ללא מעט הישגים...
ניתוח ההתפתחויות במאבק צה"ל כנגד סוריה וכנגד פעילות הטרור שהופעלה משטחה - בשנים שקדמו למלחמת ששת הימים ועד לפריצתה ביוני 1967 - יכול ללמד על הפער המתקיים בין הגדרת מטרה והיכולת להשיג אותה בפעולה צבאית בהקשרה הטקטי, לבין הגדרת מטרה והיכולת לשלוט בהשגתה בהקשרה האסטרטגי...
לרוסים יש גם מערכות ל"א אקטיביות בסוריה. כאלה שתרמו מהותית לתקיפה האיראנית באבקיק; ע"פ מקורות זרים, עשו שמות בגישת GPS לנתב"ג; ותרמו להפלת ריפר אמריקאי בלוב. מי שחושב - שהם לא יחזרו להפעיל אותן, במידה וייתגבר החיכוך על אדמת סוריה - טועה!
ממשלת ישראל נותנת לחמאס - ארגון של 50,000 מחבלים - להכתיב תנאי סיום להפסקת אש. למה? במזרח התיכון, כולם רושמים תוצאות; ומי שמגלה חולשה, יועלה על הצלחת כמנה ראשונה, בארוחה הבאה...
השר וחבר הקבינט המדיני ביטחוני, נפתלי בנט, הואשם ע"י שר הביטחון, בוגי יעלון, בכך שנפגש עם מפקדים בשטח וקיבל מהם ישירות מידע. ספין נוסף בהקשר זה היה קישורו לרב הראשי לשעבר, רונצקי, שלבש את מדיו ויצא לשטח, ועל פי הנאמר, הדליף לבנט את המידע שליקט. בנט השיב מלחמה, וכך, נוסף נדבך לסדרת הזעזועים שחווה הממשלה…
