הרוח שינתה את כיוונה. את קבלות הפנים החמות למהגרים במערב מחליפה מדיניות אגרסיבית של צמצום הגירה ועידוד מהגרים לעזוב. האם המערב נזכר מאוחר מידי? האם המדיניות תוביל לצמצום הבעיה או שמא תחמיר את התנאים הקיימים ותיצור אתגרים חדשים? רק הזמן יוכל לתת תשובה לשאלה זו.
בבריטניה הודיע התובע הכללי, הלורד פרקינסון לפני שבועיים, שאפילו הפצה של ציוץ בטוויטר "שיש בו משהו מעליב או פוגעני, שעלול לעורר שנאה גזעית" תהווה עילה למעצר. האם הגבלת חופש הדיבור חסרת התקדים הזו במדינה דמוקרטית מערבית מאז מלחמת העולם השנייה, אינה מהווה סטייה מהדמוקרטיה? קשה שלא לראות בחקיקה הזו המשך טבעי ל'תרבות הביטול וההשתקה' של תנועת ה-WOKE, שמטרתה לחנוק ויכוחים ולאכוף קונפורמיות אידיאולוגית. האם שלטון ה- WOKE בבריטניה מסמן את תום עידן הדמוקרטיה במערב?
הימין הבריטי טוען שבריטניה אבודה והממסד הפרוגרסיבי - כולל מערכת האכיפה - השלים עם כך ומתמסר למוסלמים. השמאל הפרוגרסיבי מאשים את הימין ב'אסלאמופוביה', וטוען שהוא משתמש בפחד כאמצעי להנעה פוליטית, שרוב הקהבילה המוסלמית שוחרת שלום. בריטניה מצויה בתקופה של חילופי תרבויות וחילופי אוכלוסיה. זה נראה רע...
מהומות הימין בבריטניה בקיץ 2024 מהוות ביטוי, לא רק לזעם כלפי ההגירה, אלא גם לביקורת רחבה יותר על כשלון הממסד הפוליטי והאקדמי בטיפול בנושא. למצב הזה יש שם - הפוליטיקה של חוסר האונים (Politics of Helplessness): זהו מצב, שבו קבוצות או יחידים בחברה חשים שאיבדו את היכולת להשפיע על החלטות פוליטיות וכלכליות המשפיעות על חייהם, והפוליטיקאים חסרי אונים, כשהכוחות הגלובליים, הכלכליים והחברתיים הגדולים נראים בלתי ניתנים לשליטה...
בשנים האחרונות, הימין בבריטניה מתמקד במוטיב מרכזי שנישא בפי רבים ממפגיניו: התפיסה שבריטניה "נכבשה" למעשה על ידי המהגרים, וכי הרשויות והשלטון השלימו עם מציאות זו. נרטיב זה מבטא חרדה עמוקה של חלקים מהחברה הבריטית כלפי שינויי דמוגרפיה ותרבות, ומעלה שאלות מהותיות על זהות לאומית, ריבונות ועל גבולות המדינה המודרנית. האליטה מצידה בטוחה שהבעיה היא בעצם בימין...
אחת הטענות הבולטות בקרב מפגיני הימין בבריטניה, היא שהאלימות והזוועות שנראו בטבח ה-7 באוקטובר בעוטף עזה מחד גיסא ובבנגלדש מאידך גיסא, עלולות להתרחש גם ברחובות בריטניה. לפי נרטיב זה, נשים אינן בטוחות ברחוב, וילדים נמצאים בסכנת שחיטה אם לא יתאסלמו. תפיסה זו מציגה תמונה של איום קיומי ואלים, הנובע מההגירה המוסלמית לבריטניה ומהשפעות הגלובליזציה. עד כמה הוא ריאלי?
בעוד שלמדינות ברית נאט"ו יש כיסוי לאשליות, בדמות הגדלת תקציב הביטחון האמריקאי, למדינת ישראל אין. הגיע הזמן שאחשדרפני אג"ת / מל"ל וכו' יתחילו לשים לב, למה שמתנהל בגבול האוקראיני. הוא משנה סדרי עולם!
ההבדל העקרוני, בין מודל משטרה זה של חבר העמים הבריטי (הקרוי: שיטור בהסכמה - policing by consent) - לבין המודלים, במדינות הדמוקרטיות האחרות - נעוץ בראיית האזרח כ'בעל הבית' של המשטרה...
בין ההיסטוריונים בישראל קיימות שתי אסכולות לשאלת המדיניות הבריטית כלפי הקמת מדינת ישראל: האסכולה האחת טוענת שבריטניה לא נטתה באופן מובהק לטובת אחד הצדדים במלחמה היהודית ערבית. האסכולה השנייה טוענת שהבריטים פעלו בשיטתיות באמצעות הפעלת מדינות ערב כשליח (proxy), לחיסול התנאים להקמת המדינה היהודית...
מעצמות, כידוע (או שלא...) חותמות הסכמי הגנה עם מדינות אחרות כדי להשיג אינטרסים חיוניים-לאומיים. אבל, הן לא תהססנה לבעוט בהסכמים הללו אם האינטרסים החיוניים-הלאומיים שלהן ישתנו. המחשה מצוינת לכך היא בגידתן של בריטניה וצרפת בצ'כוסלובקיה, ב- 1938 והפקרתה לחסדי גרמניה הנאצית...
