יש מחנות שמקפידים מאוד על הפקודות, והחיילים מתנהגים על פי ההוראות. עובדה זו לבדה יכולה ללמד אותנו, שמפקדים ממושמעים יכולים לקיים את הנהלים והפקודות לגבי הקורונה! החמור הוא, שכל מפקד יחידה או בסיס עושה ע״פ הבנתו, דבר שמראה עד כמה אין יכולת שליטה של הפיקוד הבכיר לאכוף את הפקודות על כל הצבא...
"כל יום הם מגייסים בין 700-900 חיילים!! מרחק של אפס ס"מ ביניהם. לא מרשים לחיילים המגייסים לחבוש מסיכות, כדי לא "להבהיל" את המתגייסים. אין שום אמצעי זהירות, הם חשופים בצורה לא הגיונית לנגיף; ובסוף כל יום כל שרשרת החיול, חוזרים הביתה (!!) למשפחות שלהם..."
הגענו למצב שאי אפשר לתת אמון בדיווחים של דוברות צה״ל. הם מעגלים פינות ואומרים חצאי אמיתות, על מנת להיראות בסדר כלפי הציבור... מוטב לעיתים לא להגיב כלל מאשר לטייח!
ראוי לשים את האצבע על הבעיות האמיתיות: מבנה צבא היבשה בעייתי, זרוע היבשה אחראית על בניין הכוח ואילו הפיקודים על המוכנות המבצעית. פערי הסמכות והאחריות יוצרים מחלות חשוכות מרפא, שאת השפעתן ניתן להבין מדבריו הבוטים של האלוף במיל' יצחק בריק...
מדינת ישראל חולה במחלה אנושה. בגין המחלה הזו היא איבדה את יתרונה האסטרטגי במרחב, וצפויה להרס שמעולם לא ידעה כמוהו. למחלה הזו נתנו שם: קיבעון היירוט הקינטי...
אין ספק שלמכון המחקר לביטחון לאומי, ברשותו של האלוף (במיל') עמוס ידלין יש חלק להרגשת הביטחון המדומה בשנים האחרונות; ועקב כך לאדישות בהכנת העורף למלחמה. אבל, מוטב מאוחר מאשר אף פעם!
אני רוצה לציין את הרמטכ״ל, אביב כוכבי, שלוקח את הדוח שלי ברצינות... הירידה לשטח של המפקדים הבכירים והשיח עם החיילים והפיקוד הזוטר הוא תהליך חשוב מאין כמותו, שמחזק את העוצמה והאימון של החיילים והמפקדים בפיקוד הבכיר ובצה״ל. את התהליך הזה צריך לשמר כנוהל מחייב!
