למרבה האירוניה, אחרי שכבר 'נפל האסימון', ויש לנו היום רמטכ"ל שמבין את גודל הבעיה ואף הקים צוותים לטפל בנושאים הרלוונטיים, אנחנו תקועים שנה ללא דרג פוליטי רלוונטי שמסוגל לקדם את תכנית העבודה. אפילו סכנה וודאית לביטחון ישראל ושעון מתקתק של מלחמה קשה מתקרבת, לא גורם לפוליטיקאים שלנו לוותר על משחקי האגו; לחבור יחד, ולעשות מעשה...
האדישים והפחות אדישים בציבור הם חלק ממשחק ההימור הגדול על גורלנו. מנהיגנו משחקים ברולטה רוסית; ומקווים, שיהיה לנו מזל ובלחיצה על ההדק לא ייפלט כדור... זו תקוות שווא!
תופעת 'שלטון האימהות' שחווים הרוסים עתה פוגעת גם בנו. הגענו היום למצב, שהשיקול ע"י מקבלי ההחלטות, האם להפעיל את צבא היבשה, לא מונע מהצורך לנצח את האויב; אלא מהחשש לאבדות...
יש צורך מידי בהקמת ממשלת חירום לאומי, כדי להכין את עם ישראל בפני הבאות. ירי הטילים מעזה על ישראל, בסבב הנוכחי, שמשתק את המדינה, יכול להסביר את גודל האיום שיתרחש במלחמה הבאה...
אצלנו, כמה פתטי, הפוליטקאים שלנו - כמו נירון קיסר, שהמשיך לנגן כשרומי עלתה בלהבות - ממשיכים במלחמות האגו; והאיום החמור על ביטחונם של אזרחי המדינה עובר מעל ראשם. הם משקיעים מליונים בקמפיינים כדי שנבחר בהם; ולאחר בחירתם, כאשר הם יושבים על הכיסאות בכנסת, הם עוסקים בעצמם ולא בעמם, מועלים באמון בוחריהם.
לאור המצב הביטחוני, היינו מצפים ממנהיגינו להתעלות על עצמם ולהתאחד מול האיום. אבל דומה שאלה שקועים כל כך במשחקי הכוח שלהם עד שאינם נותנים למציאות 'לקלקל' להם... כשהמנהיגות, שהעם בחר בה, אינה מנהיגה את העם אלא מפקירה אותו ועוסקת בריב ומדון, אחד כלפי השני, זוהי מעילה באמון הציבור... צריך להעמיד אותם במקומם !!!
בהעדר מערכת בקרה יעילה, שילמה ישראל, לפני 46 שנים, מחירי עתק של דמים ודם. לפיכך, ראוי שמשרתי הקבע בעברם, והיום בדימוס, במקום להתעסק בביבי ובטיבי. יממשו את חובתם הדמוקרטית, להוביל את הבקרה והביקורת הציבורית בסוגיות הביטחון - מאחר ואין אחרת במקומה!
קשה שלא להבחין בהבדלים בין המסרים שיצאו מצה"ל בעידן גדי אייזנקוט למסריו של צה"ל לציבור בעידן אביב כוכבי: דברי הרהב וזחיחות הדעת שאפיינו את עידן אייזנקוט אינם נשמעים עוד. נראה שכוכבי - שמעולם לא היה שייך לקבוצה שהובילה את פרדיגמת אייזנקוט - והוא מבין את עומק ה'ברוך' שירש מקודמיו...
מדינתנו הקטנה ידעה כל כך הרבה מלחמות בשנותיה המעטות, ואנו כבר יודעים בתוכנו, שבכל פעם ש'עלה האף'; וצה"ל הניף את דגל האָרוֹגַנְטִיּוּת, הגַּאַווְתָנוּת, גַּבְהוּת הלֵב, גבְהוּת הרוּחַ, ההִתְרַבְרְבוּת וזְחִיחוּת הדַּעַת, ידענו מפלה!
