האם אנו מבכים, מוקדם מדי, את הסתלקותה של ארה"ב מעמדת מנהיגת העולם החופשי? האם ארה"ב עצמה מכירה בכך? והאם היא תתעשת ותשוב לנהל את המשחק; ולא תסתפק בלעמוד על הקווים? שהרי, משבר האקלים לא חס על איש; והעולם זקוק נואשות להנהגה הישרדותית... ימים יגידו!
ישראל מפגינה חולשה מתמשכת וכניעות ביחסיה עם ירדן. מצב זה אינו תואם את היומרה להיחשב 'המעצמה הצבאית החזקה ביותר במזרח התיכון'; אינו מוסיף כבוד, ופוגע באופן מהותי ביכולת ההרתעה של ישראל, אם עדיין נשאר משהו מהמילה השחוקה הזו...
הים הוא מאז ומתמיד משאב טבע שחשיבותו הולכת וגדלה ככול שהמשאבים היבשתיים הולכים ומדלדלים. מדינות השוכנות לחוף ימים נהנות מיתרון על פני מדינות בעלות גבולות יבשתיים בלבד. על כן, המאבק על הנגישות לים, למשאביו וכנתיב תנועה, מהווה עילה לסכסוכים בין מדינות. כיוון שכך, נדרשו ארגונים בינ"ל לנסח כללים מוסכמים, כדי להבטיח ישוב מחלוקות בדרכי שלום, ככול הניתן.
כיום, עובר המאבק הזה גם לחלל.
כדאי לנו להרגיע בינתיים, 'לבלוע את הצפרדע' בשקט ולהמתין. באופן זה ישראל תכבה את פתיל ההשהיה, הקצר מאד, של התגובה הפלסטינית. הנמלטים יהיו בכול מקרה גיבורי השעה. בהיעדר נוכחות צבאית ישראלית, צפוי שהרחוב וסוחריו ישובו לשגרה. בינתיים, תעשה ישראל את בדק הבית בכל נושא כליאת הביטחוניים מאז ועד היום; שהוא מקור החרפה ודימוי העליבות הישראלית.
אין עקביות בהתייחסות העולם לסוגיית הסיפוח. העולם מתנהל בריאל פוליטיק, ושיקולים מוסריים אינם רלוונטיים, באמת, ליחסים בינלאומיים: המדינות החזקות המספחות נוטות להצדיק את שלהן, תומכות או מתעלמות מבעלי בריתם, ומוקיעות את אלה של יריבותיהן.
משפטי שדה; ריבוי וועדות חקירה לאיתור אשמים; ו"גרירת נבלתם" בעמודי התקשורת – כל אלה גורמים למנהיגים אזרחיים וצבאיים בעלי כוונות טובות, לכבול ידיהם באופן מודע ולא לזוז, בלי ליווי משפטי צמוד, לקראת ועדת החקירה הבלתי נמנעת. התוצאה היא היעדר משילות, טרור פנימי, שחיתות ואנרכיה.
אחת הדוגמאות האפקטיביות ביותר של שימוש ב'פניקה מוסרית' בישראל, ע"י גופים אינטרסנטים, בסיוע התקשורת, להשגת מטרות רצויות בעיניהם, היה בסוגיית ילדי המסתננים בישראל...
האם הזמן משחק לטובת מדינת ישראל? שום דבר אינו בטוח, גם זה לא.. העולם מעריך מדינות נחושות איתנות ומנצחות! עם יעדי פעולה ברורים. שינוי המגמה האסטרטגית והילך הרוח של הממשל בארה"ב, אינו מאפשר לישראל להמתין לימים טובים יותר...
מצעד הדגלים המסורתי בירושלים - דחייתו, מחשש לתגובה הפלסטינית, והמחלוקת הפנימית בציבור בעקבות החלטת הדחייה - מספק לנו הזדמנות, לדון בחשיבותם ובתפקידם של הסמלים הלאומיים בחיינו, ברמה האישית, החברתית והלאומית...