הטעות הנפוצה - ששיפור המצב הכלכלי מפחית את המוטיבציה של הערבים להילחם – הגיונית כשהיא מתבצעת על ידי עקרת בית תל אביבית מלאה כוונות טובות.
לא על ידי ראש מוסד, שכל תפקידו להבין את פרדיגמת החשיבה הערבית, אחרי חיכוך של יותר ממאה שנים!
לפעמים נמאס לארה"ב נמאס להיות השוטר של העולם, זו שכולם נזעקים לדרוש את התערבותה בסכסוכים מדממים אי שם, או לרדוף אחר ארגוני טרור ולהענישם; ולאחר שטובי בניה מקיזים את דמם, עוד קמים עליה "שוחרי שלום" צדקניים, בקריאות להעמדה לדין בשל פשעי מלחמה. על כן היא מנסה - לא תמיד בהצלחה - להשיב הביתה את כוחותיה הצבאיים...
כיפת ברזל חוסכת בחיי הישראלים, אך גם מרגילה אותם לחיות תחת איום הטרור העזתי כתופעת טבע בלתי נמנעת תקופה כול כל ממושכת; היא מאפשרת לממשלה להמשיך ולכפות פיצול בקרב הפלסטינים; אך גם משמרת את הנהגת החמאס מפני הכחדה; ומאפשרת לה להתל בנו כתוצאה מכך!
נוכח התובנה המכירה בעובדה ששתי הישויות הלאומיות - הערבית והיהודית - נועדו לחיות יחד במדינת ישראל, אין מנוס אלא למצוא את הדרך לחיות זה בצד זה.
מכאן מתנהל ויכוח אמיתי בין שתי עמדות; אך דומה, שאחרי פרעות תשפ"א, נותרנו עם אופציה אחת בלבד...
ישראל ניצבת בימים אלה בצומת דרכים שתכריע את אופן התנהלותה כמדינה יהודית דמוקרטית בעידן המודרני, בשנות ה- 70 להיווסדה. לפנינו הזדמנות לחולל שינוי הכרחי בשיטת הממשל הארכאית; שאולי התאימה פעם לתחילת המאה; אך עם הזמן, היא הידרדרה לכדי ניוון מבאס...
הנאום של מנסור עבאס היה לטעמי מלאכת מחשבת שנגעה לליבם של רבים מאזרחי המדינה, וזכתה לתשבחות רבות. כבר בעצם הגדרת עצמו: ערבי, מוסלמי, אזרח מדינת ישראל - הוא שבה את לב מאזיניו, בשיח מפוכח, פרגמטי, שתחילתו וסופו נושא שלום ואחווה. מנגינה שהיהודים כול כך מצפים לה ומברכים עליה, ובצדק רב.
יחד עם זאת, ראוי לבחון לא רק את הנאמר בנאום אלא גם את מה שלא נאמר בו...
נראה שהמשימה העיקרית של ביידן, עם הכתרתו לנשיאות, היא לטפל בשני נושאים עיקריים: האחד, לקדם בדחיפות את מסע החיסון נגד מגפת הקורונה המפילה חללים רבים; והשנייה, להפוך על פניו את כול החלטות דונלד טראמפ (לא בטוח איזה נושא קודם למה)...
על פי 'ארגוני הזכויות', כאשר מדובר במשהו נגד ראש הממשלה, זכות הביטוי שמורה; אבל היא פסולה כאשר תומכת בראש הממשלה. אין כוונתי לשפוט כאן עמדה זו או אחרת התלויה בנסיבות, אלא להאיר את הניצול הציני במושג "חופש הביטוי" ורתימתו לצרכים פוליטיים נקודתיים באצטלה של שיח מזויף על טוהר מידות וזכויות פרט...
