תקציר: כשהתקשורת מחטיאה את ייעודה, והופכת לכלי תעמולה ב'משחק הפוליטי', קשה למצוא ריכוז מסודר של הנימוקים, בעד ונגד הסכם הגז עם לבנון. ריכזתי כאן את מכלול הנימוקים הללו. אתם מוזמנים להוסיף עליהם...

חלמאות מדינית, ביטחונית ופוליטית הפכו את שדה הגז 'כריש' לבן ערובה בידי איראן וחיזבאללה, ואותנו - למשלמי דמי חסות - פרוטקשן. קשה להניח, שבלי הזרמה של מיליארדי דולר לאיראן ולחיזבאללה (לכאורה, ללבנון...) יופק גז משדה זה.

כמו בעזה, הסימן המעיד החזק ביותר - שישראל גולשת למלחמה בצפון - הוא להג ה"מומחים" שאין לחיזבאללה וללבנון אינטרס במלחמה. האמת היא שמעולם לא היו התנאים בשלים למלחמה בצפון כמו עתה. 

האיום של נסראללה פוגש את הנהגת מדינת ישראל מאוחדת - משמאל ומימין - במוכנות להגן על האינטרסים הריבוניים המוסכמים של מדינת ישראל. בנסיבות אלה, תזכה ממשלת ישראל לגיבוי מלא להפעלת צה״ל לתגובה רחבה ומוחצת. ראוי להבהיר לנסראללה כי אם יחליט לתקוף ולחולל סבב לחימה, יפגוש את צה״ל ערוך ומוכן למענה הולם ומפתיע.

ישראל נותנת נכסים ימיים - שטחים שאמורים להפוך אותה למעצמה אנרגטית - אפילו לא תמורת הסכם נייר של שלום (יש כבר הסכם שלום מנייר עם לבנון. זוכרים?); וזאת, תמורת הסרת האיום של חיזבאללה לתקוף... מי שחושב שבכך קנינו שקט לזמן ארוך עם לבנון, חי בלה לה לנד. את מי שפחד ושילם פעם אחת באיומי הטילים, יסחטו עוד, ועוד ועוד!

התכנית כמו שרואה כל מי שיש לו זוג עיניים, ומצליח להתרומם קצת, היא להשתמש ב- EWP להעברת אנרגיה מהמפרציות, לחופה המערבי של ערב הסעודית. משם בעזרת צינור חדש שייבנה לצנרת הקיימת של קצא"א ומשם דרך ה- East-Med החדש שייבנה היישר ללב הבלקאן (מישהו זוכר את ההסכמים עם סרביה וקוסבו?)...

תאמינו או לא… למרות זיכרון השואה, מסתבר שהחיפוש אחר כלי המתה אפקטיבי הוביל את גורמי האכיפה לנסות מחדש את השיטה, גם על נדונים למוות. התוצאה לא יצאה מלבבת במיוחד: בית משפט פדרלי בקליפורניה הכריז על תא הגזים כ"עונש אכזרי ויוצא-דופן"…

נשק כימי בכלל, וגז רעיל בפרט, שימשו לראשונה באופן מסיבי במלחמת העולם הראשונה. יכולת ההרג של הגז הייתה מוגבלת; אבל, השפעתו התרבותית ראויה לציון, בעיקר בשל הביטויים האמנותיים שלו מצד סופרים, משוררים וציירים...