תחקירי 'חרבות ברזל' הציגו חקירה מפורטת ללחימה ביישובי עוטף עזה בבוקר השבעה באוקטובר, אך מעט מידי דובר על דעיכת תפיסת ההגנה על היישובים. דברתי על כך רבות בעשור האחרון ואף פרסמתי בנושא בשנת 2018, מאמר מקיף בכתב העת "בין הקטבים" של אגף המבצעים בצה"ל. קריאתי לחידוש תפיסת ההגנה המרחבית, לא נענתה. באחת ההערות במטכ"ל נאמר לי "החברה הישראלית השתנתה, אין עוד צידוק לבקש מאזרח בספר לישון עם נשק מתחת למיטה".
המשך המהלך ההתקפי תלוי ככל הנראה בעמדת חמאס, ביחס להצעות חדשות של הגורמים המתווכים, בכלל זה ההצעה המצרית להיענות חמאס לשחרור נוסף של חטופים. בהתרחשות כזו, סביר להניח כי המתקפה הישראלית תיעצר. זה בין היתר היתרון של לחימה אווירית, בשונה מלחימה יבשתית, ביכולת להפסיק את פעולת הכוח האווירי בטווח זמן מידי.
בין יזם בניה למהנדס בנין קיימת תלות הכרחית. במתחים העלולים להיווצר ביניהם, הנאמנות של מהנדס הבניה היא קודם כל לנוסחאות החישוב המקצועיות. את המודל הזה מנסים להציב גם על מערכת היחסים שבין ראש ממשלה לראש השב"כ, כמו גם על מערכת היחסים שבין ממשלה ליועץ המשפטי שלה. אלא שמדובר בהטעיה. כמות הברזל ליציקת יסודות וגג היא סוגיה מקצועית נטולת השקפת עולם. בסוגיות מדיניות, הממד מקצועי מעורב בשיקולי הערכה השזורים בהשקפת עולם...
התחייבות ההנהגה המדינית הישראלית לסיוע ותמיכה בהגנת וקיום המיעוט הדרוזי בסוריה, מציבה את מדינת ישראל כשחקן אזורי מעורב אקטיבית במאמצי ההשפעה לעיצוב המגמות המתפתחות בסוריה. מדובר בצעד נועז, שמדינת ישראל נמנעה ממנו בעשרות השנים האחרונות. התפיסה הבדלנית של קיום מדינת ישראל כ״וילה בג׳ונגל״ בהימנעות מהתערבות במתרחש מעבר לגבולות , שללה ממדינת ישראל את מעמדה כמעצמה אזורית.
בנקודת הכניסה לתפקיד, זכה רא"ל זמיר לתמיכה לאומית רחבה. גם הציפיות ממנו גבוהות ביותר ולא יהיה פשוט לממש את כולן בוודאי לא בחודשים הראשונים. צמיחתו של אייל בדרגי השדה ה"אפורים" בחיל השריון מביאה לתפקיד הרמטכ"ל משב רוח חדש של מסורת צבאית קלאסית שהביאה לצה"ל את ניצחונותיו במלחמת ששת הימים ויום כיפור. צה"ל זקוק בימים אלה לשיבה אל מקורות היסוד של תורת לחימה בסיסית ונורמות של משמעת צבאית. בהיבט הזה רא"ל זמיר הוא האדם הנכון בעיתוי הנכון. בשעה גורלית זו עם ישראל מייחל ומתפלל להצלחתו.
התחקירים שנוהלו על ידי קצינים מתוך צה״ל עוררו סוג של חשד כי הם הוכוונו כביכול לסוג של טיוח והקלה על הנושאים באחריות. אלא שלימוד התחקירים יכול להעיד כי הם נוהלו בנאמנות, בכנות וביסודיות מקצועית. הם מותירים כמובן גם מקום לביקורת ולמחלוקת, אבל הם מציבים תשתית אמינה להרחבת החקירה והלמידה להמשך.
מאמץ התחקור של צה"ל, מביא בסופו של תהליך ארוך ויסודי, מענה לכוח הפיתוי של תיאורית הבגידה. הוא מציע לציבור מבט אמין ונוקב על מכלול רחב של טעויות וכשלים שהובילו אל התוצאה הקשה של בוקר שבעה באוקטובר. מי שיקשיב לסיפור הקשה העולה מהתחקירים יבין כי יש לדחות על הסף את הטענות המטילות במפקדי צה"ל ומערכת הביטחון אשמות שווא של בגידה. מעל לכל, וזה הדבר העיקרי: לימוד הלקחים ומימושם מסמן לצה"ל כיוון לתיקון גדול.
שר הביטחון הנחה את צה"ל "להיערך לשהייה ממושכת במחנות שטוהרו למשך השנה הקרובה ולא לאפשר חזרת תושבים ולטרור לשוב ולצמוח." במקום הזה, הוצב צה"ל על פרשת דרכים היסטורית: בכל המבצעים הקודמים, גם "חומת מגן", בתום פעולת הסיכול יצאו כוחות צה"ל ממרכזי המחנות, פעילי הטרור שבו למחנה והתארגנו מחדש בהיערכות מוגברת ומשופרת. הפעם יתכן והנחיית שר הביטחון, תצליח לחולל שינוי בגישת הסטטוס קוו לניהול מחנות הפליטים.
מראשית עידן הנאורות, הרציונליזם נתפס ככלי המרכזי להבנת המציאות, אך סופרים ומחזאים רבים העלו ספקות לגבי יכולתו של השכל האנושי להגיע לחקר האמת. ספקנות זו כלפי כוח התבונה משתקפת היטב בסרט "שובו של מרטין גר" (Le Retour de Martin Guerre), אשר מציג סיפור מופת על האופן שבו האמת המוחלטת יכולה להתחמק מאחיזת השכל האנושי, ורק המציאות עצמה היא זו שמעניקה את ההכרעה הסופית.
תיאוריות קונספירציה הן כוח רב-עוצמה, ולא משום שהן בהכרח נכונות, אלא משום שהן מציעות נרטיב מסודר, אחיד ומגובש יותר מהמציאות עצמה. האמת, לעומת זאת, היא הרבה פחות קוהרנטית. היא לעתים כאוטית, מבולגנת ומורכבת מכדי להעניק תחושת ביטחון והבנה מוחלטת. תופעה זו ניכרת, למשל, במחזה "אותלו" של ויליאם שייקספיר, שבו הדמות של יאגו מצליחה להנחיל לאותלו תיאורית קונספירציה כה משכנעת, עד כי היא גוברת על האמת עצמה.
