בְּמִדְבַּר הוא שמו של החומש הרביעי מכין חמשת חומשי התורה. הפרשה הראשונה בו היא פרשת בְּמִדְבַּר, העוסקת במפקד יוצאי צבא בבני ישראל; ובמיקומם של השבטים סביב למשכן.

למעט בשנת שמיטה, פרשת בְּהַר ופרשת בחוקותי נקראות יחד. פרשת בְּהַר היא פרשה קצרה שבה 57 פסוקים בלבד – פרק אחד (פרק כה) ושני פסוקים בפרק כו, אך עניינה עקרונות יסוד וצדק חברתי בדיני מקרקעין וזכויות הפרט. עיקרה של פרשת בחוקותי הוא ”הברכה והקללה". במבט שטחי נראה שלכאורה מספר הקללות רב מאד לעומת מספר הברכות. אלא שקריאה מדוקדקת תבהיר לנו שאין זה כך.

בשני נושאים עוסקת פרשת צו: הראשון מופנה לכהנים ובתיאור עבודתם, והשני מופנה לכלל ישראל בנושאים של בריאות.

בפרשות קודמות קראנו על ההוראות שנמסרו למשה, כדי שיעבירן לבני ישראל לבצען. אך בפרשות ויקהל פקודי אנו קוראים על העברת ההוראות ממשה לבני ישראל והבהרתן, ומהן אנו למדים גם על ביצוען.

פרשת יתרו מובילה אותנו לשתי משימות חשובות: ביסוס היחסים שבין עם ישראל לאלוהים; והנחלת העקרונות שיהיו הבסיס לחקיקה.

תקציר: בפרשת וארא, השנייה בספר שמות, אנו לומדים על שאלות והיסוסים נוספים של משה ותשובות אלהים, מניין שנות הגלות במצרים, שבע מכות ראשונות במצרים כהכנה ליציאה ממנה, וכן כי בני ישראל אינם "כובשים" אלא חוזרים לארצם...

כה חשוב היה עבור יעקב להיקבר בארצו ולחייב את ילדיו שיביאו אותו בה לקבורה. בכך הזכיר להם כי מצרים אינה ארצם, וכי עליהם לחזור לארצם ולהתיישב בה...

בפרשת וישב אנו לומדים על שתי דרמות: תחילתה של דרמה בה שלוש מערכות, הראשונה בפרשה זו ושתי האחרות משתרעות על שתי הפרשות שתבואנה, כעין 'רומן' בהמשכים. אך בין המערכות הראשונה והשנייה, אנו קוראים על דרמה אחרת, בה שלוש תמונות שכולה כונסה לפרשת וישב.