לא "ניצני פשיזם" מתבטאים להבנתי במחאת החיילים, אלא מצוקה הזועקת לקשב פיקודי אוהד ומכוון. מומלץ לצה"ל לבחון את האטרקטיביות לה זוכה כיום השירות במשמר הגבול בעיני המועמדים הצעירים לשירות: שבעה מתמודדים על כל מקום! התופעה נובעת להבנתי, מן השילוב הבריא יותר המאפיין את יחידות חיל זה, בין מפקדים בוגרים ומנוסים בדרג הזוטר - "סרג'נטים", לבין חיילים צעירים. בהשוואה ליחידות צה"ל, האיזון הפיקודי נכון יותר. הצעירים חשים כך מוגנים יותר ומודרכים יותר.
[התמונה: מתוך פייסבוק] ב- 28 במאי 2014 פרסם איתמר טובי (טהרלב) מאמר באתר "העוקץ" (למאמר המקורי לחץ כאן). המאמר מטלטל ונוקט קו פוליטי ברור. בשל כך, הוא מחייב חשיבה ונוכחותו חיונית לשיח בריא בסוגיות מורכבות בביטחון הלאומי של ישראל. על כן, ביקשתי וקיבלתי רשות לפרסמו באתר זה. אני מביא אותו כאן, כמות שהוא. במאמר לינקים שיצר המחבר.…
הדיון - על מחאת דוד הנחלאווי - כלל אינו עוסק בצבאות, באסטרטגיה או בהיסטוריה. הצבאות כמבשרי הארגונים, מבשרים לנו על שינוי שישפיע על הסביבה הארגונית כולה. הפתרון מחייב יצירה של פרדיגמה חדשה בעולם הארגוני. יהיה מרתק לראות איך תראה. יש לכם רעיון?
