שני סוגים או אבות טיפוס של ישראל נצפו ערב יום הכיפורים התשפ"א בירושלים: ישראל של בלפור ולעומתה ישראל של הכותל: בישראל של בלפור גדשו ההמונים את הכיכר, בישראל של הכותל הדירו ההמונים את עצמם מהכיכר. ישראל של הכיכר האחת ייצגה את ישראל הקנאית והדתית ואילו ישראל של הכיכר האחרת ייצגה את ישראל הפרגמטית והמתונה...
יום הכיפורים הקרב - שבו גוזר האדם על עצמו צום ותענית כדי שיוכל לצאת מחדש אל המרחב - הוא התגלמות בזעיר אנפין של סוד הצמצום וצריך לשמש הזדמנות עבור החברה הישראלית להתבוננות מחודשת על התמודדותה עם מגפת הקורונה...
ההסכמים מבטאים לא פחות ולא יותר מאשר מהפיכה רבתי שעובר המזרח התיכון... הפוליטיקה האזורית אינה מבוססת עוד על תפיסת עולם מודרניסטית המושתתת על ערכים משותפים ותפיסות זהות משותפות, אלא על תפיסת עולם פוסט מודרנית המבוססת על פונקציונליזם ובמסגרתו חתירה ליציבות המושגת דרך שגשוג כלכלי...
האם יש קשר בין התפטרות מרידור ממשרד האוצר, האונס באילת בין הכישלון בהתמודדות עם הקורונה? מובן שכן! אבל, הלולאה המחברת אינה קשורה לנתניהו. גם לא לשאלת ה"מנהיגות" שאנחנו כל כך אוהבים להיתלות בה כאיזה קונץ פטנט מופרך לכל תחלואינו. הקשר נעוץ בבעיית עומק מבנית שקיימת בחברה הישראלית...
גמזו לא השכיל להבין את המפגש הקטלני שבין האינדיבדואליזם (הצרכני) לבין הקהילתיות (הסקטוריאלית) של החברה הישראלית. שני אלה דרסו את תפיסת העל שלו, בכל הנוגע לרתימת הציבור להנחיות משרד הבריאות ובכל הנוגע לתפור חליפות מענה ייחודיות לכל סקטור / מגזר / קהילה...
גביזון הייתה הייצוג האולטימטיבי של דרך האמצע. היא התמסרה לרוח הפרדוקס היהודי ולרעיון התנועה שבין הקצוות המכוננת את האיזון הדינמי בין דמוקרטיות ויהדות, בין דת למדינה, בין ערבים ויהודים, בין המשפט לחברה ובין השדה האקדמי לשדה הציבורי...
'הסכם אברהם' בין ישראל לאיחוד האמירויות הוא התפתחות בעלת משמעות היסטורית חשובה. ההסכם אמנם איננו ממש יוצר מציאות של 'יש מאין'. מגמת הידוק היחסים בין ישראל ובין מדינות המפרץ העשירות מתנהלת מזה כעשור, אבל הוא בהחלט מקנה למציאות דה-פקטו תוקף סמלי, ומבחינה זו מתקיימת כאן מציאות מהופכת, שבה המעשה הקדים את האירוע...
תתביישו! אין לתאר את התנהלות גורמים בתקשורת אלא כבושה וחרפה. התעלול התורן שחוצה כל גבול של יושרה מקצועית ותקינות פוליטית בא לידי ביטוי בשתילה של המושג "חוק ההסמכה" לתיאור המהלך החקיקתי בכנסת המקנה לממשלה יכולת טובה יותר לארגן את עבודתה לנוכח משבר הקורונה...