אי אפשר להסתמך רק על חיל האוויר, אפילו שהוא הכי טוב בעולם, ונדמה לי ששר הבטחון (גלנט) יודע את זה.
אני מבקש שניתן יהיה לבן אדם לסיים את חייו רגע קטן לפני שהוא הופך להיות חסר תועלת אקטיבי, זאת אומרת שזה רגע קטן לפני שהוא מתחיל לעשות נזק. כל נזק, בין שזה יהיה נזק כלכלי או נזק רגשי או נזק נפשי. ואני לאו דווקא מתכוון לנזק עצמי, אלא, ואולי אף בעיקר, לנזק סביבתי לקרובים לו ביותר. ברור שאני מכליל בענין הזה את המצב הברור יותר של אדם שממש סובל בעצמו...
לב הבעיה היא הסכסוך שלנו עם הפלסטינים, אלו היושבים על כל שטחי ארץ ישראל, בתוך המדינה ומחוצה לה. לטעמי אין הבדל כל כך גדול, הוא בעיקר סמנטי; אבל, והכי חשוב, כל פתרון חייב להבין שהערבים הם עם אחד. אין פתרון של הפלסטינים 'שלנו', שיכול להיות נפרד מהפתרון של ערביי יהודה ושומרון. במאמר, אבחן את ה'פתרונות' המככבים ע"פ הקריטריון שלי, שהוא – האם אני מאחל לילדי ולנכדי לגדול ולחיות כאן עם הפתרון הנידון. בסוף אכתוב גם מה אני חושב על ה'פתרון' הראוי, ולמה.
יש להקים בצה"ל, מיד, חיל טילים; ולצידו מטה, שיגדיר נגד איזה מטרות רוצים לירות את הטילים, להחליט על סדר העדיפות ביניהן ולהתחיל לעבוד על זה. במקביל, יש להוסיף למערכת כיפת ברזל, מערכת נוספת, שתיירט את מה שיגיע מהשמים בעזרת קרן לייזר רב עוצמה...
כמו שיש בחיל האוויר ניר מטה בנושא עליונות אווירית; וכמו שיש ביבשה אין ספור ניתוחים על עליונות התמרון; וכנ"ל גם בחיל הים; ולבטח במודיעין, כך גם היתה צריכה להיות היום הסתכלות כוללת על הגנת העורף, עליונות העורף, שממנה היו גוזרים ומגדירים את הצרכים המבצעיים הדרושים וכמובן, היו נכתבות דרישות מבצעיות...
אני חושב שאינטרסים, כל מיני אינטרסים, אחראיים לרוב הדברים. אני אבל, יודע בוודאות, שיש שם גם לא מעט דברים שיוצאים מליבם וממוחם של אנשים טובים ומקצועיים שאין להם כל אינטרסים. לכן החלטתי לכתוב את המאמר הזה...
אני מביא בפניכם מאמר המתאר מה צפוי לנו מירי עשרות אלפי הטילים על העורף במלחמה הבאה. כל אזרח בישראל -שמשפחתו ומדינתו חשובים ויקרים לו - חייב לקרוא את המאמר שכתב דן רוגל, מבכירי תעשיית פיתוח הנשק בישראל, שפעל במשך 40 שנה במערכת הבטחון ומתוכם 35 שנה עסק בפיתוח אמצעי לחימה ברפאל ,יזם והוביל פיתוח של פרויקטים בשווי מיליארדי שקלים...
אחד הקשים והנוקבים במאמרים שנכתבו על הגנת העורף הישראלי, על ידי דן רוגל, מבכירי תעשיית פיתוח הנשק בישראל - רפאל ותעש - שזכה פעמיים בפרס ביטחון ישראל... הבנת הבעיה היא 60% מהפיתרון. חשוב לדעת... חשוב להבין... חשוב להטמיע!
שימו לב לדמיון, או אפילו לזהות המילים - שבהן השתמשנו אז, לפני מלחמת יום הכיפורים - וגם היום: "עשרות אלפי רקטות וטילים"; "עליונות חיל האוויר"; "מהירות התמרון"; וכן גם מילה אחת שנתקבעה בנו בסוף אותה מלחמה: הקונספציה... הקונספציה של אז שלא השתנתה: מעולם לא היה מצבינו טוב יותר... מצד אחד זו עליונותנו המוחלטת; ומצד שני, אפסותם שלהם (אולי כמעט אפסותם)...