אם תשאלו את מרבית האנשים מהו ההפך מ'הצלחה', הם יענו לכם: 'כישלון'. אבל, בעוד שכישלון עשוי לבנות הצלחה עתידית, ההפך מכישלון הוא קיפאון – סטגנציה וסטטיות...
כשהאנשים האמונים על הובלת הדור הצעיר מובילים אותו בכיוון ההפוך מהיעד באמצעות התנהגות לא מודעת, אנו נתקלים ב'בעיית הרועה העיוור'. אם ברצוננו לאפשר לחברה להגיע למקומות גבוהים יותר, חשוב שכמורים נציג לתלמידינו את הדחף שלנו ללמוד ולחקור. חשוב לשקף את ההנאה שנובעת מגילוי דברים חדשים.
חווית הסקרנות היזומה, אם מתמסרים אליה, מספקת יותר מלמידה והרחבת אופקים. מדובר בחוויה מספקת ומעוררת מחשבה, אשר מובילה לכך שנקום למחרת בבוקר אנשים מפותחים ומגוונים יותר. הרשו לעצמכם להתרגש כילדים בעת מפגש עם גורם חדש, ושחקו איתו על מנת לבחון את התפקוד שלו במגוון מרחבים.
ניתן לדמות את הקשר שבינינו לבין יצירות מוזיקלית או שירים, לקשר שנרקם בינינו ובין אנשים חדשים. ביכולתנו להגיע למפגש חברתי, להציג את עצמנו ואפילו להנות מבלי ליצור קשרים משמעותיים שימשיכו איתנו הלאה. לעומת זאת אם נפעל מתוך סקרנות יזומה, אם נשאל את השאלות הנכונות, אם נתבונן וננסה להפנים את הזהות והתכונות הייחודיות של הישות המוסיקלית שנמצאת מולנו, נוכל ליצור קשר, שילך איתנו שנים קדימה.
מוזיקה אדפטיבית (Adaptive music) היא מוזיקה המשתנה בהתאם לפקודה חיצונית. כאשר שחקנים מקבלים החלטות, הם קובעים את קצב ההתקדמות של המשחק. להחלטות אלה יכולה להיות השפעה ישירה או עקיפה על התפתחותה של המוזיקה לאורך זמן. מטרת השינויים הללו במוזיקה היא ליצור תחושה של ליווי תמידי לכל מצב בו יבחר השחקן להיות, כמו חליפה שנתפרה במיוחד עבורו.
כשאתה מרשה לעצמך לצאת מגבולות הפרפקציוניזם, דברים מופלאים קורים. פתאום דברים אחרים מקבלים דגש, והיצירתיות פורחת. לאחר מכן, ליטושים במידת האפשר אכן התקיימו, אבל הזמן היה קצר והמלאכה הייתה מרובה...
ספר חדש ראה אור באוקטובר 2020 בהוצאת 'ייצור ידע': 'איך מלחינים מוזיקה למשחקים' לדניאל יחזקאלי. הספר מיועד עבור מספר קהלים, החל במתעניינים וכלה באנשי מקצוע מנוסים השואפים לרענן את המוזיקה במשחקים שלהם...
דניאל יחזקאלי (נולד ב-25 באפריל 1993) הוא מלחין למשחקי וידאו, מפיק מוזיקלי, מרצה ומנהל תחום השמע של אולפן המשחקים האמריקאי-שווייצרי Amstad Digital. 'איך מלחינים מוזיקה למשחקים' – יצא לאור ב-2020 בהוצאת ייצור ידע...
לפני שנה החל אולפן המשחקים Amstad Digital בהפקת פרויקט עצמאי ואישי, הנוגע לנושא רגיש וחשוב במיוחד: משחק שבוחן את הקשיים וההתעלות בעולמם הפנימי של המתמודדים עם דיכאון. אל תוך המשחק יצוקות עדויותיהם האישיות, וסיפוריהם האמיתיים של כלל המפתחים באולפן, במאבקם עם דיכאון בשלבים שונים ובמקומות שונים בחייהם...
כאשר אלימות ועידודה הם הנושא של יצירה מסוימת, ניתן להעלות את השאלה המוסרית; אך חשוב גם לשאול, האם העיקר טמון באמת באלימות; או שמא מדובר בכלי ספרותי שהוא חלק מן העולם שבונה היוצר.