מרגע ששוחררה גופת הצעיר הדרוזי, טירן פרו ז"ל, מנסים גורמים שונים - מנשיא המדינה, דרך צה"ל ועד לשגריר ארה"ב וגורמים חיצוניים נוספים - 'לגזור על כך קופון'. אבל מי שמכיר ובקיא יודע, שמי שעשה את ההבדל זו ההתארגנות הדרוזית להשיב לפלסטינים כגמולם. ואגב, זה לא נגמר...

הדרוזים אינם "שכירי חרב" של העם היהודי. הם שותפי חובות וזכויות אזרחיות מלאים במדינת ישראל הכולל שירות צבאי כתף אל כתף, כי בכך שהם מגנים על ביתם שלהם! הם "לא עושים טובה" למדינת היהודים, זוהי ברית הדדית. והם גם יודעים שברית זו מאפשרת לספק הגנה גם לאחיהם שמעבר לגבול...

חוק הלאום חייב להיות כזה שנתגאה בו, ולכן חובה לחשב מסלול מחדש ולנסח חוק יסוד לאום שכל ישראלי נאמן ואוהב את מדינתו ירגיש חלק ממנו. כזה שיכבד את כל תושבי המדינה, כולל המיעוטים!

תורת המערכות המורכבות מלמדת אותנו לראות את מכלול ההתרחשויות במערכת נתונה, כנגזרות ממאבק העוצמה שבין מרכיביה. דרך המאבקים הללו המערכת מתפתחת ומתאימה את עצמה למציאות משתנה. זוהי דרך מעניינת להתבונן בה על משבר חוק הלאום והשלכותיו...

השיח הישראלי אימץ אל חיקו את העדה הדרוזית זה עשרות בשנים. היהודים והדרוזים ידעו נקודות מפגש אין ספור רובן טובות וחלקן בעייתיות. אולם נדמה כי חוק הלאום סדק משהו בטיב היחסים האיתן בין שתי העדות. הפעם חשים הדרוזים כי הם מופלים לרעה, על בסיס חוקי, ומתכוונים להיאבק על מעמדם המיוחד בחברה הישראלית בכל הכוח!

שתי מחאות ציבוריות התקיימו השבוע נגד הממשלה. בשניהם התנופפו דגלים, לכאורה דומים בצבעיהם, למרות שהם מסמלים דברים שונים בתכלית: דגל העדה הדרוזית מזה ודגל הלהט"ב מזה. האם יש קשר בין הצבעים? האם מעצב דגל הלהט"ב נטל השראה מהדגל הדרוזי?

אחד העקרונות החשובים בתיוג הוא לא להיות שקוף מידי, שכן, אם הוא נכשל הוא עלול רק לחזק את התמיכה במציאות שאותה הוא מנסה לצבוע באור חדש. לכן, תיוג מחייב שימוש בערמה, ובהשגת המטרה בדרך עקיפה, שלא תורגש! כל זה לא היה בניסיונות הישירים, לטשטש את עלבונה של העדה הדרוזית, בפרשת חוק הלאום!

מישהו יכול ברצינות להשוות את מגילת העצמאות לחוק הלאום, ממקום חף מגזענות ודעה קדומה, ולהגיד לי שהם דומים? שזכויות המיעוט נשמרות? מישהו באמת קורא את הקטעים ולא מבין למה הדרוזים כועסים? למה הם מרגישים פגועים ודחויים? השתגעתם?

מה שהיה מקובל כמצפן לדרכה של מדינת ישראל, מצוי בעשורים האחרונים תחת מתקפה של אליטה ניאו-ליברלית, במאמצה להפוך את אותו מצפן, למוצג מוזיאוני ארכאי. זה הרקע למחלוקת המתנהלת, מראשיתה ובעיקרה, בין היהודים. הבנה זו הכרחית כנקודת מוצא לבירור אופן ומידת הפגיעה של חוק הלאום החדש, בחברינו שאינם יהודים!

זהו מאמרו השני של האלוף במילואים גרשון הכהן, העוסק במושג, "אנחנו עם הקיר הניצב איתן" (נחנא מעא אל חית אל וואקף). זהו פתגם ערבי ידוע. המשמש מפתח להבנת הדינמיקה של מסכת השיקולים המנחים את השחקנים באזורנו. הכהן ממחיש זאת על רקע האירועים בגבולנו הצפוני...