פרשת הדלפת המסמכים מצה"ל וה'טיפול' חסר התקדים בחשודים, מלמדת אותנו שוב, שבישראל - כמו במדינות WOKE מערביות אחרות - נהוגה בגלוי, אכיפה בררנית הזועקת לשמים, תוך שימוש פוליטי גלוי בכלים של התביעה הפלילית. החרדה עמוקה ותחושת הדחיפות בקרב היועצת המשפטית לממשלה והפרקליטות, השב"כ וגורמים במטכ"ל שמאבדים את מוקדי הכוח שלהם ערב כניסת ממשל רפובליקני לתפקידו, יוצרים מצב שבו הגענו ל'מאני טיים', שבו הכל כנראה מותר.
לאחר שבשנתיים האחרונות הייתי מעורב באופן עמוק גם בניסיון לפתור את המשבר החוקתי ברמה המקצועית, הגעתי למסקנה, שעד שלא נטפל בשורשי החרדה ובגורמים המקטבים, לא נוכל להגיע להסכמות מייצבות. הרושם שלי הוא שבקבוצות הסוציולוגיות שמרכיבות את הימין אפשר למצוא נכונות רבה הרבה יותר להתפשר. הבעיה היא בעיקר אצל האחוס"לים, ולייתר דיוק בחוגים רדיקלים במחנה האחוס"לי, כיוון שיש מעט מאוד אנשים אמיצים שמוכנים לעמוד מול העוצמות האדירות של הגורמים הקיצונים והמקטבים במחנה שלהם.
משך הזמן של חילופי אליטות משתנה ממדינה למדינה, בהתאם לגורמים פוליטיים, כלכליים, חברתיים ותרבותיים. השינויים יכולים להיות מהירים ודרמטיים כאשר קיימים משברים כלכליים וחברתיים חריפים, או ממושכים והדרגתיים במדינות שבהן מוסדות חזקים ומערכות דמוקרטיות מתפקדות. הבנת הדינמיקה של חילופי האליטות חיונית לחקר פוליטיקה חברתית ולהבנת השינויים המבניים בחברות בנות זמננו.
'אליטה' תיקרא 'הגמוניה', אם היא מצליחה לשלוט ולנווט את הערכים והנורמות בחברה, וזהו ההסבר ליציאתה של אליטת ההון הישראלית לרחוב בנובמבר 2022. היא איבדה את יכולתה לשלוט ולנווט את הערכים והנורמות בחברה. משמע, היא איבדה את ההגמוניה!
לא התכנים הם המהות במאבק על מסקנות ועדת ביטון! ברוכים הבאים לסוגיית מאבקי העוצמה בחברה. עוצמה היא היכולת של גורם במערכת לגרום לאחרים לעשות את רצונו, גם אם זה נגד רצונם וגם אם זה מנוגד לאינטרסים שלהם. לכן, הדחף הבסיסי של כל קבוצה בחברה הוא למקסם את עוצמתה מחד גיסא; ולמנוע עוצמה מיריביה מאידך גיסא. זה אך טבעי שבמדינת ישראל - הנמצאת בתקופה של חילופי אליטות - תיקח לעצמה הקבוצה השלטת גם את השליטה על הנרטיב. לטיעונים אין כל משמעות, ולמרבה האכזבה - גם לאמת לא... במלחמה הזו, האמת היא רק סיפור אחד במגוון של סיפורים!
