"אליטות יורדות מהבמה תמיד בדם, אש ותימרות עשן!" כתבתי במאמר קודם. בימים אלה של הגעת המערכה בעזה לרגעי המבחן שלה ברפיח, כשפער הרלוונטיות בין האליטה הישראלית לעמה גדול מתמיד, נכון לזכור אליטה אחרת שכמעט וחיסלה את עמה כישות עצמאית גאה, והמיטה עליו אסון וחורבן גדולים: את האליטה הבריטית בין מלחמות עולם.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, עשתה האליטה הבריטית הכול כדי שבריטניה תניח את נשקה ותגיע ל"שלום של כבוד" עם גרמניה (משמע, תיכנע!). זה נשמע לכם מוכר? זו גם דרך אגב הסיבה, שבנימין נתניהו חוזר לעניינים...
האוריינות הפוליטית בישראל מעולם לא הייתה בין המשופרות, אולם בשנת המחאה נגד ממשלת הימין, היא שוברת שיאים של תהומות. אחד הטיעונים המגוחכים הנשמע ע"י אנשי המחאה הוא, כי "אפילו היטלר עלה לשלטון בדרך דמוקרטית". האמנם בדרך דמוקרטית עלה? מעניין מי יחזיק עוד בהשוואה המגוחכת הזו אחרי המאמר, ולמה...
התוכן המתועד היטב של פגישת אל חוסייני עם היטלר, מצביע על יחסי הכוחות בין השניים. אל חוסייני בכלל לא היה במעמד המאפשר לו לשכנע את היטלר להשמיד את היהודים, ולפי התיעוד הוא לא הזכיר את רצח העם היהודי באופן כולל. מה כן היה שם? ניצולו של אל חוסייני על ידי הגרמנים לצורכי תעמולה ותו לא.
'מדרון חלקלק' (slippery slope) הוא מטפורה למצב, שתחילתו בצעד חיובי וראוי, לכאורה בהווה; שגורר אחריו שרשרת צעדים עתידיים שאמורים לצאת משליטה, וסופם הידרדרות לכאוס, בעתיד. אחד השימושים המוכרים, שעשה מדינאי בתיאוריית המדרון החלקלק, היה של וינסטון צ'רצ'יל, כששלטונו עדיין לא היה יציב, והפייסנים בקבינט המלחמה שלו ניסו להסיטו לכיוון של חתירה להסכם שלום, עם גרמניה של אדולף היטלר. המאמר מוקדש לדוגמה זו.
המנהיג (הקאודיליו) הספרדי, פרנסיסקו פרנקו ניצח את מלחמת האזרחים בזכות איטליה וגרמניה (1939-1936). היה זה רק הגיוני, לכאורה, שיחזיר להן באותה מטבע, ויתייצב לצידן במלחמת העולם השנייה, כחלק ממדינות הציר. אבל, הוא לא עשה זאת. מדוע?
יש חוקרים, המשווים את אלכסנדר ליוליוס קיסר, לחניבעל או לנפוליאון כי גם הם, בעזרת מזל וגאונות וצבאית מולדת, ניסו להקים אימפריה, שהשתרעה מעל ומעבר למה שמשאבי מולדתם היו מאפשרים, בנסיבות אחרות. כל אחד מאלה דומים מעט לאלכסנדר. אולם, תאומו המובהק ביותר הוא אדולף היטלר, השוואה מבחילה שבוודאי תזעזע ותטריד את רוב חובבי התרבות היוונית וחוקרי העולם הקלאסי...
ההגינות מחייבת לומר: אין לי מושג אם מישהו זיף את הבחירות בהקף כזה שהביא להטייה מוחלטת שלהם. אבל צריך לומר, שיש מספיק הוכחות ועדויות - המבוססות, למשל, על ספר הבוחרים של מישיגן; שמראים דברים לא סבירים והתנהגות פחות מחוקית. אבל, אלה שטוענים בביטחון שהבחירות לא זויפו, יודעים עוד פחות ממני...
מי שהוכיחו את תקפותה של האמרה, ש"עדיף לגנוב רעיון גאוני מלהמציא רעיון בינוני"; ששכללו את השיטות הללו ושעיצבו אותן לצורכיהם; היו המנהיגם היצירתיים, שנאבקו ביניהם במלחמת העולם השנייה משני צידי המתרס – אדולף היטלר ויוזף גבלס מצידה האחד של הגבעה; ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, וינסטון צ'רצ'יל מצידה השני...
האינטואיציה המופלאה של אדולף היטלר הייתה בשיאה, דווקא כשניהל את גרמניה 'מהסלון'. את כל ההחלטות החשובות עד 1938 קיבל כשהוא ישוב על ספת הכותנה בחדר המגורים שלו. ליד שולחן הכתיבה שלו, בלשכת הקנצלר בברלין, ישב היטלר אולי פעמיים; וגם זה לצרכים טקסיים. כשעבר היטלר לסדר יום חיילי במפקדה צבאית, האינטואיציה הזו פשוט נמוגה…
