תקציר: עמוס דב סילבר משתחרר, סוף סוף, למעצר הבית; הזדמנות נוספת לעסוק בפרדוקס שמציבים לנו דמותו ופועלו: מצד אחד, מתריס נגד המערכת; שעבר על החוק, נענש ויענש… מהצד השני, הוא נתן לצרכני הסם אפיק סטרילי, נקי מעבריינים; ושימש סמן חברתי למערכת האכיפה, שמאותת לה שבתחום הסמים, פער הרלוונטיות שלה הגיע לנקודה שמחייבת תיקון. רק על זה הייתי נותן לו להדליק משואה ביום העצמאות…
יחס העולם לסם הקנאביס שנוי במחלוקת ואינו יציב לאורך השנים, הן מבחינה חוקית והן חברתית. בעשור האחרון הצטרפו להולנד, הידועה במדיניותה הליברלית ביחס לשימוש בסמים בכלל ולקנאביס בפרט, מדינות נוספות ובניהן שוויץ, פורטוגל, ספרד, בלגיה גרמניה, ומדינות נוספות בארצות הברית...
בשנת 2001 יצאה פורטוגל במהלך נועז ראשון מסוגו והחליטה לעשות דה קרימינזליציה לכל סוגי הסמים – התוצאות היו מדהימות. התברר, שאחוז השימוש בסמים בקרב צעירים בגילאי 15-24 ירד בעשרות אחוזים, ובנוסף ירד באופן דרסטי גם כמות מקרי המוות כתוצאה ישירה מסמים. מה זה יכול ללמד אותנו לגבי הויכוח על הליגליזציה של הקנביס בישראל?
