השירות הציבורי בארץ אמור להיות מופעל על ידי מצפן שיש בו את הקוד של הייחוד של מדינת ישראל, שאיננה דומה לאף מדינה בעולם. רק שההכשרות שמקבלים רוב פקידי הציבור הבכירים הוא בעיקרו אוניברסלי ולא הקשרי...

[בתמונה: ניצב משנה אלי אסייג] [לריכוז המאמרים על המגזר הערבי בישראל, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על משילות באתר, לחצו כאן] באביב 2015 הגיש ניצב משנה אלי אסייג (ראו תמונה למעלה) את עבודת הגמר שלו למכללה לביטחון לאומי, צה"ל. עבודה זו עסקה ביכולת המשילות של המדינה באזוריה הערביים, ובהשוואה של המצב השורר בישראל בתחום ההכלה של המיעוט…

[יהודה יעקב: הפעלת העוצמה המדינית במשבר הגרעין הבינלאומי עם איראן, 2004-2003; להורדת החוברת לחץ כאן: עיונים בבטלם 15 – יהודה יעקב – הפעלת העוצמה המדינית]   העוגן העיקרי של בנימין נתניהו במערכת הבחירות הזו הוא סיפור הגרעין האיראני, וההסכם המתהווה בינה לבין המערב. העיסוק בנאומו של נתניהו לא יורד מסדר היום – בארצות הברית ובישראל –…

סדרת שיחות מרתקת עם האלוף גרשון הכהן בשם הסייפא של הספרא – החשיבה כמשאב בלחימה; בחלוציות (מילוי תפקיד היסטורי); במצביאות; במנהיגות בסביבה מורכבת. הסדרה מבוססת על תורות המערכות המורכבות, הכאוס, הרשתות ועוד. עוד נדונות בסדרה דילמות של ביטחון לאומי, ציונות, משיחיות ועוד. השורה התחתונה של הסדרה: הציונות לא נגמרה, ועל כל יחיד לשאול את עצמו…

בימים אלה מסיים אלוף גרשון הכהן חמש שנים כמפקד המכללות הצבאיות, ובתוכן, המכללה לביטחון לאומי. להלן דברים שנשא בטקס העברת המינוי למחליפו, לאלוף יוסי ביידץ. כתמיד, הנאום הזה מהווה שעור טוב בסוגיות של מורכבות, מנהיגות ופיקוד צבאי והחינוך לערכים ומקומו בצבא.

המכללה לביטחון לאומי הוא מוסד לאומי הפועל באחריות צה"ל, שהוקם בתוקף החלטות ממשלה מ- 1963 ומ- 1977, ומכשיר קצינים בכירים בארגוני הביטחון, בישראל ובחו"ל. האלוף גרשון הכהן עמד בראשו כחמש שנים. החוברת הזו הינה חלק מוויכוח שהתקיים בין כתליה על התכנים שאמורים להיות מועברים בה.

כבוגרי המכללה לביטחון לאומי, הנכם הופכים בשעה זו שותפים להנהגה. סוגיות לאומיות הרות גורל מוטלות מעתה גם על כתפיכם. במקום בו תמצאו את עצמכם פועלים החל ממחר, תגלו לא פעם כי אתם נקודת החיבור בין מה שנתון במרחב הדיון האישי הפרטי, לבין מה שכלול במרחב הדיון הציבורי לאומי. בכם כנקודת חיבור מנהיגותית, תלויה מעתה הצלחת האומה...

מפעל הקמת המצפים בגליל החל בסוף שנות השבעים של המאה העשרים. תוך עשור (1988-1978) הוקמו 52 יישובים חדשים, במתכונת של מצפים, בכל רחבי הגליל: גוש שגב, גוש תפן, גוש ציפורי וגוש צלמון. הסיבה העיקרית להקמת המצפים הייתה, המציאות הדמוגרפית בגליל. המונח מצפה אינו מגדיר צורת יישוב מסויימת, אלא מתייחס לתהליך ההקמה המיוחד של היישובים הללו, אשר הוקמו במהירות, בתשתית מינימלית, בתפרוסת גיאוגרפית רחבה, במוקדים רבים, אך עם אוכלוסייה מעטה, וללא תוכנית ברורה לגבי עתידם.

הכרעה ו- ניצחון הם שניים מן המושגים המהותיים ביותר בחשיבה הצבאית בכלל ובחשיבת הביטחון הלאומי בישראל בפרט. החוברת מובאת עתה, לרגל ההתעוררות בצה"ל בסוגיית הניצחון, מאז נכנס הרמטכ"ל, אביב כוכבי, לתפקידו; ועל רקע תוצאות מבצע 'שומר החומות'...