מיד אחרי שתתבררנה תוצאותיה של מתקפת הפתע על ישראל, תעלה מאליה השאלה המתחייבת, מדוע לא יצאה ישראל לתקיפה מקדימה, במועד הנוח לה, כמו במלחמת ששת הימים; מדוע היא המתינה, ונתנה לאויב להפתיעה ולגרור אותה לכאוס, כמו במלחמת יום הכיפורים. האם יש היום, בקרב מקבלי ההחלטות, את התעוזה המנהיגותית לקבל החלטה אמיצה ולתקוף ראשונים?
הפוליטיקאים והמנהיגות הביטחונית ממסכים בעשן סמיך את האיום הטילי הקונבנציונלי שבנו האיראנים וגרורותיהם. טבעת חנק של 250 אלף טילים, רקטות ומל״טים (מטוסים ללא טייס) מתאבדים מכל עברי ישראל. החורבן שטילים אלה יגרמו לישראל במלחמה הבאה לא נופל מאיום פצצת גרעין, ההבדל היחידי שהטילים הקונבנציונליים לא משאירים נשורת גרעינית...
לשמוע ולקרוא את שאומרים הפוליטיקאים והפרשנים על וירוס השלום שפקד את המזרח התיכון ולמרוט את שערות האוזניים:
ניצחון פרדיגמת השלום של בנימין נתניהו מצד אחד; מחדל ה- F-35 מצד שני... באמת? זה הסיפור?
לאחרונה החליטו שלושה בכירים להפר את קשר השתיקה; לפזר את מסך הערפל; ולספר את האמת על מצבינו הביטחוני שרבים מהפיקוד הבכיר של צה״ל והפוליטיקאים החליטו להסתיר מהציבור בשנים האחרונות. במקרה הרע, המנהיגים שלנו פשוט לא הבינו את המצב שהתפתח לנגד עיניהם (קוראים לזה קונספציה...) ובמקרה היותר רע הם ידעו והסתירו את האמת...
סיפור היום הראשון לקרב על בריטניה חשוב לא רק כלקח היסטורי או כשיעור בתורת הכאוס. הוא חשוב כי במלחמה הבאה אנחנו נעבור חוויה דומה, שמרכזי הערים, מוסדות השלטון והתשתיות יפגעו, והמציאות תשתנה ברגע!
שתי כתבות - שרלוונטיות מאוד לענייננו - הופיעו בעיתון ישראל היום ב- 16 לדצמבר 2019: הראשונה, עוד אלוף בצה"ל - האלוף מיקי אדלשטיין, נתן בראיות פרספקטיבה על האפקטיביות של כיפת ברזל במלחמה הבאה. השנייה עסקה בכך, ש-30 אחוז מהמוסדות שבהם מתגוררים בעלי מוגבלויות שונות לא כוללות מרחב מוגן. אז מה דעתכם: אנחנו מוכנים למלחמה הבאה?
האדישים והפחות אדישים בציבור הם חלק ממשחק ההימור הגדול על גורלנו. מנהיגנו משחקים ברולטה רוסית; ומקווים, שיהיה לנו מזל ובלחיצה על ההדק לא ייפלט כדור... זו תקוות שווא!
רבותי המלחמה הגדולה כמעט כבר כאן. ואנחנו - וזו עובדה - לא מוכנים כלל ועיקר להתמודדות הקשה הזו, וזאת בלשון המעטה, הן בתחום העורף והן כצבא. אנחנו עדיין לא עוסקים ברצינות בפתרון הבעיות החשובות מכל... יש לדעת ולהפנים. אנחנו במזרח התיכון, כאן זו לא אירופה. כאן עדיין שולטים מושגים שהיו נפוצים במערב "המתורבת והמשכיל", לפני מלחמות העולם. אף אחד באזור הזה לא ימתין לנו כדי שנתעשת, ויעשה לנו הנחות במלחמה. אף אחד לא יחוס על האזרחים. העורף שלנו הוא החזית!
