ב-2 בנובמבר 1917 - הרבה לפני שואת יהודי אירופה - חתם שר החוץ הבריטי הלורד ארתור ג'יימס בלפור על הכרזה רשמית, לפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ההצהרה והשלכותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
להלן אעמוד על כמה מטיעוניו המרכזיים של פרופ' נתן פיינברג, ושלושת קוראי מתבקשים להניע ראשם בהתפעלות ובתסכול ולמלמל משהו בסגנון של "יא-אללה, כבר ב-1971 ידענו את כל זה. ואיפה אנחנו ואיפה החינוך בישראל, גם האקדמי, ומה חידשו הפוסט-ציונים ואיך זה כבר לפני חמישים שנה כמעט פיינברג הזה אמר למעשה הכל, וכמה זמן - ובעיקר תקווה-ריקה - בזבזנו על אשליות במקום להבין את הדברים כפי שהם"...
מבחינה בינלאומית, דווקא לנוכח מגמת חבר הלאומים לפעול לסיום הקולוניאליזם האימפריאלי, אישור הצהרת בלפור היה צעד חריג בכל קנה מידה היסטורי. מאירוע זה, מהדהדת מלוא משמעות הכרתם של המעצמות בזכות היהודים לבית לאומי בארץ ישראל. בעצם המודעות המוצהרת של מנהיגי חבר הלאומים למצבם החריג של היהודים, שרובם לא היו באותה שעה בגדר "קהילות מקומיות", הזכאיות להגדרה עצמית מתוקף נוכחותם במרחב. הודגשה בכך משמעות זכותו המיוחדת של העם היהודי בארץ ישראל, למרות היעדרות רובו מן הארץ באותה העת.
