האויב, מאוחד בתודעת אמונה אסלאמית ומחויב לרעיון ההתנגדות (המוּקאוומה), נשבע להמשיך במלחמה לאין קץ. בשנים הקרובות תיבחן יכולתה של מדינת ישראל להמשיך להתקיים כבשורה לעם היהודי בארץ ובתפוצות. המלחמה חייבת להימשך בתבונה, בהתמדה, ובאמונה בהכרח הניצחון. 

כדאי לנו להבין, שנוצרה מציאות חדשה. השיח שלנו אינו מבין מלחמה. מלחמה עוסקת קודם כל ברוח הלאומית ובידיעה על מה היא מוכנה להיאבק. בנינו, לצערי הרב, חברה ליברלית, הבונה על זה שאנשים יעסקו בהנאותיהם, וכמה חיילים בשכר יעשו בשבילם את המלחמה. ההיסטוריה מלמדת שפרדיגמות כאלה סופן לקרוס!

ספר ויקרא עוסק הרבה בסוגיית ההקרבה, במובן של הקרבת קרבנות. אבל, הקרבה איננה רק הקרבת קרבנות. כל המפעל הציוני, למשל, קשור בשליחות ובחלוציות, ויש כאן הרבה הקרבה; וגם העמידה של תושבי עוטף עזה היא הקרבה...

זהו ספרו הראשון של האלוף במילואים יעקב עמידרור, שלימים שימש כראש המטה לביטחון לאומי בממשלו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו. כיאה למפקד המכללות הצבאיות, זו הייתה דרכו של עמידרור להיפרד מצה"ל: הוא סרב לעשות מסיבות סיום. בכסף שהקצה צה"ל לפרידה, בחר לאסוף את כל מאמריו המקצועיים לספר אחד, תחת השם 'הרהורים על צבא וביטחון', ואת הפתיח לספר כינה: 'במקום מסיבת סיום'...