בסוף פרשת שופטים מופיע ריטואל דתי מורכב וקשה, הידוע כעגלה ערופה. קשה להבין את הטקס עצמו, כאשר המדובר ברצח לא מפוענח. הרמב"ם הציע טעם סביר האומר שבגין הטקס בעלי המקום בו הטקס נערך יחפשו באופן אינטנסיבי את הרוצח. לפי התפיסה של הזוהר עגלה ערופה הינה סוג של קורבן ריצוי לכוחות הטומאה, הסטרא אחרא וסמאל, היות ואותו אדם לפי דברים אלה, לא מת בדרך הרגילה, על ידי מלאך המוות אלא קודם זמנו...
ספר במדבר בכלל ופרשת במדבר בפרט כוללים בתוכם את סיפורי בני ישראל במדבר סיני. חלק מסיפורים אלה הינם סיפורים מכוננים כדוגמת סיפור חטא המרגלים, ודין המקושש עצים בשבת. האם הטקסט המקראי שלפנינו הוא סוגה של ספר המכיל סיפורים שונים? התשובה על כך שלילית היות והטקסט המקראי הינו ספר בעל משמעות תיאולוגית המציג עמדה פולחנית. לכן, הרמב"ם במורה נבוכים טוען כי לסיפורי המקרא, כדוגמת מסעות בני ישראל ומלחמותיהם יש פן פרשני נוסף על הפשט, שיש לו לימוד חשוב בהיבטים אסטרטגיים ותיאולוגיים גם יחד.
ספר ויקרא מדבר רובו ככולו אודות פולחן הקורבנות. למרות שהוא לא היה רלוונטי בימי הביניים, הוא עמד במוקד של מחלוקת חריפה ביו דעת הרמב"ם, שטען כי לקורבנות יש טעם פדגוגי בלבד, לבין הרמב"ן שטען מנגד שדבריו של הרמב"ם אינם נכונים, היות וקורבנות כבר מופיעים בספר בראשית. הדעה המרכזית בקבלה אודות עבודת הקורבנות מתמקדת בקירוב שהוא יוצר בעולם הספירות, תוך דגש על קירובם של ספירות חסד ודין.
פרשת כי תשא חוזרת ועוסקת בעניין הקטורת הרכבה והקרבתה על מזבח הקטורת. מהי הקטורת? קטורת הינו חומר הנשרף כדי להעלות עשן שמפיץ ריח נעים. משמעות המילה קטר(ת) בשמות השמיות של המזרח הקדום היא עשן. בטעמה של הקטורת ניתנו הסברים רבים במרוצת הדורות. אולם נראה כי הטעם הפשוט והמובן ביותר מצוי בדבריו של הרמב"ם במורה נבוכים, האומר כי הקטורת באה להשרות ריח נעים במשכן.
הפרשנות של חלום יעקב מקבלת גוון עיוני פילוסופי אצל ג'יקטיליה, והיא עוסקת בין השאר בהשגתו השכלית של האדם והנביא. זה האחרון יכול להיקרא בשם זה, רק לאחר ששכלל את שכלו והגיע להשגה עיונית עליונה. מסקנות אלה קיימות גם אצל הרמב"ם, בעיקר בספרו הפילוסופי מורה נבוכים. המסקנה החשובה ביותר של ג'יקטיליה והרמב"ם לענייניו הינה שהשגה שכלית עיונית עליונה היא תנאי הכרחי להפיכתו של אדם לנביא.
בפרשות ניצבים וילך קיימת קביעה נועזת האומרת כי הסמכות הלכתית מאז מתן תורה בסיני, נמצאת ביד האדם. הרמב"ם קובע כי אין אפשרות לשנות את דברי המקרא בהקשר ההלכתי. הדרש האנושי יכול לפסוק הלכות כאלה ואחרות, ואין אפשרות לפסול קביעות אלה, לא על ידי נביא ולא על ידי בת קול.
רבי משה נתן נוטה לכאורה לצד החידוש ולבריאה יש מאין. 'אמונת הקדמות' הורסת לדעתו מספר של עקרונות יסוד באמונה הדתית, וזו סיבה טובה להעדיף את אמונת החידוש על פני הקדמות.
ברם, מה טיבה של 'אמונת חידוש' זו?
האידיאל הרוחני של הרמב"ם שונה במקצת מהאידיאל הבודהיסטי, אולם בשניהם קיים הרצון לחברה מתוקנת שבכיריה יזכו להשגה רוחנית עליונה, זה בדרך הנזירית, וזה תוך התעמקות במושכלות תוך תמיכה מהחברה הסובבת אותו. ברם, למרות שהרמב"ם מרבה לדבר על האדם כייצור חברתי, הרי שאותם המעטים שזכו להכרה שכלית השיגו זאת...
מגילת רות שזורה במעשי חסד של נעמי ובועז. על פי הפשט היינו מפרשים את המושג חסד כפי שהוא בא לידי ביטוי במגילת רות. ברם, הרמב"ם בסוף ספרו הפילוסופי, מתייחס למושג חסד, והדבר עורר מחלוקת פרשנית עזה מדוע בחר הרמב"ם לסיים את ספרו דווקא כך...
רבי משה בן מימון - הרמב"ם (1138 עד 1204) הוא אחד הגדולים שבחכמי ישראל לדורותיהם והנערצים שבהם, ומחשובי הפילוסופים בימי הביניים. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרמב"ם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
