הכל על 'הרתעה' באתר ייצור ידע

המושג הרתעה (Deterrence) הוגדר לראשונה בתחום אכיפת החוק, כאשר ג'ורג' סביל (George Savile) המרקיז הראשון של האליפקס וחבר הפרלמנט האנגלי מהמאה ה- 16 שאמר: "אנחנו לא תולים גנבי סוסים בגלל הסוסים שהם גנבו, אנחנו תולים גנבי סוסים בכדי שאחרים לא יגנבו סוסים." משם, הפך המושג במאה העשרים נפוץ גם בתחום הביטחון הלאומי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות הרתעה והשלכותיה, בתחומים השונים, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!

עמר דנק: הרתעה כעצלנות מחשבתית – חלק שלישי – מהלכה (לאי) מעשה

נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר שלישי ואחרון בסדרה של שלושה מאמרים.

עמר דנק: הרתעה כעצלנות מחשבתית – חלק שני

נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר שני בסדרה של שלושה מאמרים.

עמר דנק: הרתעה כעצלנות מחשבתית – חלק ראשון

נדמה לי שאין מילה שגורה יותר מ׳הרתעה׳ בז׳רגון של השיח הביטחוני במדינת ישראל. האם השימוש בה עוזר לנו להבין מה מצבנו בצורה טובה יותר או שמא זאת חלופה נוחה לעצלנות מחשבתית? זהו מאמר ראשון בסדרה של שלושה מאמרים.

אמציה חן: לדבר צבא!

לא פלא, שמאז הסתיימה מלחמת שלום הגליל בגירושם של יאסר ערפאת וחיילי אש"פ מלבנון. לא השיג צה"ל ולו הכרעה אחת בודדת, בשדות המלחמה. עובדה שתמול שלשום זכתה לאישור רשמי, כעולה מדרישתו של רא"ל אביב כוכבי מפקודיו, לדון כיצד להשיב לצה"ל את יכולת הניצחון וההכרעה...

שמואל ניר (סמו): ההתשה ומבחן ההסתגלות

עלינו להפנים, כי העימות איננו התנגשות בין צבאות בשדה הקרב; אלא, בעיקר, התנגשות הרצונות הלאומיים. רצון לאומי לא ניתן לבטל באבחת חרב. מכאן, שעלינו לנקוט באסטרטגיה, שההכרעה בה היא שבירת רצון הלחימה של החברה, ואיבוד יכולתה לפעול ביעילות. זאת, באמצעות מהפך תודעתי בחברה, המסתייע במהלכים צבאיים. לא הכוח הצבאי יכריע את העימות!

אמציה חן: אבירי הציונות האופרטיבית…

שלא בצדק, מקובל לראות אך ורק את מחנה השמאל כגורם בלעדי לקריסת ההרתעה, נהפוך הוא. מסתבר כי למרות השוני בתפיסת עולמם נשענו המחנות כמכנה משותף, על אותה עוצמה צבאית דמיונית, שהתבררה כמשענת קנה רצוץ למעשה ההתיישבות; שלא היה בה כדי לקזז אפילו במקצת הסיכונים, המצויים לרוב בכל הסדר מדיני בעתיד, אם בכלל.

אלעד רזניק: תעתועי הרתעה

העדר דיון הציבורי במשתנים המשפיעים על התנהלות החמאס מחד גיסא; והיעדים אותם מנסה הארגון להשיג, מאידך גיסא, הם מגורמים שהוביל לסטנגנציה (ברובה הגדול פוליטית) בהתמודדות אל מול הארגון ובסופו של דבר לחילופי המהלומות האחרונים עימו. היעדרו של דיון הציבורי בנוגע ליעדי החמאס / חיזבאללה בהסכם ההסדרה, מבטיח את סבב המהלומות הבא!

אלעד רזניק: בין הרתעה לפייסנות

להרתעה יש אחות תאומה שטנית – פייסנות. קיימים שני סוגי מנהיגים בעולם – המרתיע והפייסן. כולם שונאים את המרתיע ואוהבים את הפייסן. הפייסן מבטיח שלום קצר מועד. ממשל אובאמה קרא לזה דיפלומטיה חכמה. כל פעם שהמתח גדל בעקבות אירוע כלשהו, ממשל אובאמה דאג לנטרל את האירוע באמצעות וויתורים דיפלומטים. הבעיה שחייה של הפייסנות קצרים...

העוצמה האבודה של ישראל…

[בתמונה: פוסטר הסדרה אבודים. אנחנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן] [לריכוז המאמרים על 'עוצמה', לחצו כאן] עוצמתה של ישראל גדולה לאין שיעור מזו של עזה החמאסית. מדוע אם כך אין היא מצליחה להרתיעה? נייר זה עוסק בהשפעה של תורות המורכבות על הביטחון הלאומי. הבנת החוקים והמאפיינים המשפיעים על מערכת מורכבת, מקלה על יכולת הניתוח…