קל לבטל את מה שמכונה אסטרטגיית הבידול של בנימין נתניהו, בין עזה ליהודה ושומרון. אבל האסטרטגיה הזו של "הפרד ומשול" - הרואה ברשות הפלסטינית אויב מסוכן בהקרבה לקיומה ישראל הן בגלל הלגיטימציה הבינלאומית שלה, והן בגלל החשש שגוש כפר סבא נתניה יהפוך ל'עוטף עזה' - רחוקה מלהיות מופרכת. רק שכל קונספציה טובה לשעתה. אסטרטג טוב בוחן יום־יום אם האסטרטגיה שלו עדיין בתוקף, ונתניהו משך ומשך את מדיניות הבידול, עד שהיא התפוצצה לו בפרצוף.
הממשלה מתאפיינת בפער אדיר בין הרצון לשנות, להבנה איך משנים. ראש הממשלה מתעסק בדברים החשובים לו, אך אינו מנהיג רוח יחידה ומשחק קבוצתי, והשרים נשרכים אחר יועצי התקשורת שלהם, במרדף אובססיבי אחר מקרופונים, בלי להבין שמשילות היא בראש ובראשונה תרבות שלטונית ומקצוע אמיתי. התוצאות בהתאם!
החברה נתקלה, בשנים האחרונות, בקושי להטמיע שינויים. גישות של שינוי בשיטת מעלה מטה - Top Down נכשלו. גם גישת התקשורת המדורגת (Cascading Communication Approach) לא ממש הצליחה. בשלב הזה, הובא נשיא חדש לחברה, כדי להשיבה למסלולה. הוא התמקד בסוגיית השינוי הארגוני , וחסמי השינוי (Resistance to change)...
כשמנהלים ו/או כשיועצים ארגוניים מדברים איתי, ברצינות תהומית, על שינוי אסטרטגי, אני בדרך כלל מחייך מבחוץ ומתגלגל מצחוק מבפנים. כי שינוי אסטרטגי הוא אחת הרמאויות המוצלחות ביותר של עולם הניהול, שרב בו השקר על האמת...
[תמונת הפרסה למזל חופשית, והועלתה על ידי Bob MacInnes לאתר flickr; צילום תמונתו של רוני אלשיך: חטיבת דובר משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה: CC BY-SA 3.0] רוני אלשייך מתחיל את תפקידו בתנאים הקשים מכולם: הר של ציפיות, שמתחדדות על רקע הצלחתו קצרת הימים של קודמו, בנצי סאו, לייצב את המשטרה. מפקח כללי…
שינוי ארגוני מתחת לרדאר (Organizational change under the radar) הוא תהליך של רישות (נטוורקינג) ארגוני. קרי, שינוי, המבוצע בשקט ובאטיות בקשרי הגומלין של הארגון, ללא הצהרות על כוונות שינוי. זאת, במטרה לנטרל התנגדות לשינוי מצד בעלי עוצמה ארגונית, שיזהו סכנה למעמדם...
מהפכה טכנולוגית תמצה את היתרונות הגלומים בה רק בשינוי מקביל רלוונטי של תורת ההפעלה - הדוקטרינה. אחרת, הטכנולוגיה 'תבויית' לעשות 'עוד מאותו הדבר' בכלים טכנולוגיים מתקדמים - הטנק כמקרה בוחן...
