פרשת וַיֵּצֵא היא הפרשה השביעית בספר בראשית. מתחילה בפרק כ"ח, פסוק י' ומסתיימת בפרק ל"ב, פסוק ג' ועוסקת בקורות יעקב בדרכו לחרן, בחייו עם לבן הארמי ובעזיבתו אותו. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות פרשה זו. קריאה מועילה!
פגישת יעקב ורחל סמוך לבאר המים, היוותה מקור לא אכזב פרשנות רומנטית ולאהבה ממבט ראשון. ברם, בעיון התיאור של פגישה זו, עם קוד ההתנהגות שרווח באותם ימים, שנשיקות בפומבי לא היו יכולות להתבצע בין אנשים זרים, אלא רק במקרה שהמדובר בקרובי משפחה, הרי שאין המדובר כאן באהבה ממבט ראשון...
פרשנותו של הרמב"ם לסיפור 'סולם יעקב', מזכירה מאוד את משל המערה של אפלטון. משל זה הוא אחד התיאורים המוכרים ביותר בכתבי אפלטון, אשר נועד לדמות מציאות של בערות, בה אנשים נותרים חשוכים אם אינם זוכים לגילוי זיו אורה של החכמה. גם כאשר הפילוסוף - האדם שיצא מבורות לחכמה - בא לגאול אותם מבערותם, הוא נמצא בסכנה מתמדת, מפני שהאנשים אינם רוצים להשתחרר מהבורות, הם נמשכים אליה ושמים בה את מבטחם...
בין אם חלום יעקב הוא שיקוף של הלא מודע שלו המופיע בסיפור המקראי; ובין אם המדובר בחלום עם גוון פילוסופי כדברי הרמב"ם, התוצאה מחלום זה הינה אותה תוצאה. יעקב הוא אבי האומה הישראלית, אומה שיש בה את שני המוטיבים המרכזיים הקיימים אצל יעקב. קרקע ושמיים. הישרדות ורוחניות המשמשים בערבוביה.
