בחקירת המלחמה הזו ראוי להתמקד לא רק בטלטלת השבוע הראשון. למעשה, יש להבחין בשתי מגמות עיקריות לתחקור המלחמה. המגמה הראשונה תתמקד בשאלה המטרידה כיצד הגיעה מדינת ישראל בבוקר ה-7 אוקטובר לכישלון מערכתי שלא נודע עד כה. המגמה השנייה צריכה להתמקד בלמידה חשובה מהלחימה שהתפתחה בכלל זירות המלחמה, בלחימה קשה בה זכו כוחות צה"ל ומערכות הביטחון להישגים ראויים להערכה.

אם ועדות החקירה היו אפקטיביות, היינו חיים היום באידיליה; והיינו לומדים עליהן בספרי ההיסטוריה. אבל הפלא ופלא, ככל שיש יותר ועדות חקירה יש יותר שערוריות, תרבות הכסת"ח פורחת, המשפטנים עושים קופה; וממשיכים 'לתקוע' כל גלגל שעוד מסתובב בשירות הציבורי, ואנחנו? אנחנו לא לומדים שום לקח; אין לנו גם שכל להצטער, וכבר אנחנו מחפשים את ועדת החקירה הבאה!