מילון השפה העברית מגדיר את המושג "עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר" כ"מצב של חוסר ברירה הגורם לפעולה קיצונית, שלא הייתה ננקטת בנסיבות רגילות". ואכן, העמדת יריב בכל יכולת "עִם הַגַּב אֶל הַקִּיר" מוכרת כטעות אסטרטגית מהמעלה הראשונה, שנפלו - ועוד יפלו - בה רבים וטובים...
לא העקרונות והמוסר מנצחים - במגילת אסתר ובחיים ה'אמתיים' - כי לא עקרונות ומוסר מניעים מערכות מורכבות, אלא מאבק העוצמה, שבו בעלי עוצמה גורפים, תמיד, את הקופה, ובעלי העקרונות נשארים, פעמים רבות, עם עקרונותיהם... לכן, מערבים ערכים באסטרטגיה רק כשכדאי, וגם זה מהסיבות הלא נכונות...
מומלץ לקרוא את מגילת אסתר בקריאה פוליטית חתרנית, שמטילה ספק באשליה שהעניינים הגדולים המנוהלים בבית המלוכה, באמת מתנהלים בשליטה ובקו תבוני. ואם הכל נתון לקפריזה, כולל החלטות שלטוניות, על מה יוכל האדם מן הרחוב לבסס את שאיפתו ליציבות?
