מְהַרְהֵר הוּא כֵּיצָד הִתֵּל בּו שִׁקּוּל הַדָּעַת וּבְטִפְּשׁוּתוֹ הָרַבָּה תָּמִיד הֶאֱמִין לַמִּרְמָה שֶׁהֵסִיתָה: "דְּחֵה הַכֹּל לְמָחָר. עָתִידְךָ עוֹד רַב לְפָנֶיךָ".... שיר של פרופ' דוד א' פרנקל.
אני מבקש שניתן יהיה לבן אדם לסיים את חייו רגע קטן לפני שהוא הופך להיות חסר תועלת אקטיבי, זאת אומרת שזה רגע קטן לפני שהוא מתחיל לעשות נזק. כל נזק, בין שזה יהיה נזק כלכלי או נזק רגשי או נזק נפשי. ואני לאו דווקא מתכוון לנזק עצמי, אלא, ואולי אף בעיקר, לנזק סביבתי לקרובים לו ביותר. ברור שאני מכליל בענין הזה את המצב הברור יותר של אדם שממש סובל בעצמו...