תקציר: "עיקר ערכה של האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, הינו בביטוי שהיא מעניקה לשינוי בתפיסת מעמד הילדים בחברה ובזכויותיהם. ביסודה, משקפת האמנה מעבר, מתפיסה של הגנה לתפיסה של זכויות: הילד נתפס באמנה כבעל זכויות, ולא כאובייקט. הזכויות המוענקות לילד אינן מוענקות לו בחסד כי אם בזכות - בזכות היותו אדם וילד. כנגד אותן זכויות קמה חובה להורים ולמדינה לאפשר ולקדם את יישומן ואת מימושן" (הועדה לזכויות הילד בחינוך, ועדת רוטלוי).

בסיקורים רבים בתקשורת, לפני ואחרי מתן גזרי דין, מבטאים נפגעי עבירה ובני משפחותיהם רצון כי נאשמים יורשעו בסעיפי אישום חמורים ויוטלו עליהם עונשים משמעותיים. פעמים רבות יוצרת הרטוריקה קשר ישיר בין חומרת גזר הדין לבין סיכויי השיקום של נפגעת העבירה ויכולתה לסגור מעגל...