חג הסוכות נועד לזכור ולדעת את הצעד השני הגדול שיזם ה', אחרי יציאת מצריים: "בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי": נעזרתי במדבר כדי להרגיל את עם העבדים לתפקד כעם. הושבת בני ישראל במדבר, הביא אותם לסגל לעצמם נוהלי תפקוד של עם, תוך כדי התמודדות בלתי פוסקת עם צרכים ובעיות חדשות...
מגילת קהלת עצמה, הינה אחד מספרי המקרא הקשים ביותר להבנה, היות ורעיונותיו לעיתים מוזרים, ולעיתים אף סותרים זה את זה. אין הספר בנוי על פי מבנה סדור, והטקסט שלו קופץ מנושא לנושא ללא כל הגיון שנהיר לנו. למרות כל זאת, כאשר מעיינים היטב בין פסוקי המגילה, ניתן להתרשם מהמוטיב המרכזי שחוזר על עצמו והוא – החיים של האדם עלי אדמות כמשל לטרגדיה מתמשכת...
סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי. הוא החג השלישי מבין שלוש הרגלים המופיעים בתורה, שבהם היו בני ישראל עולים לרגל לירושלים בזמן שבית המקדש היה קיים... ריכזנו עבורכם את כל המאמרים, שהופיעו באתר 'ייצור ידע' אודות חג הסוכות, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
קריאת מגילת קהלת בשבת חול המועד סוכות הינה מנהג נפוץ בקהילות ישראל, זה מאות בשנים. על הקשר בין המגילה לבין חג הסוכות נאמרו טעמים שונים, ואנו בחרנו להביא את ההסבר האומר כי קריאת מגילת קהלת דווקא בחג הסוכות שנאמר בו ושמחת בחגך, באה לאזן את השמחה הזאת, או בלשון אחור כל שמחה, גם שמחה של מצווה יש לה גבולות..
בחג הסוכות הנחוג כיום, יש מספר אלמנטים שונים השזורים זה בזה: הישיבה בסוכה, עם מועד איסוף התבואה, ולקיחת ארבעת המינים. התיאור המפורש היחידי במקרא, שמזכיר את כלל האלמנטים של החג מצוי בספר ויקרא בלבד. במאה החמישית לפני הספירה, בזמן שיבת ציון, דורש נחמיה בפני הציבור אודות חג הסוכות, ואין הם יודעים מניה וביה. היכן נוצר הנתק?
חג הסוכות המקראי עבר טרנספורמציה מעניינת למדי. קשה לקבוע בוודאות מתי חג הסוכות קיבל את הצביון המוכר כעת, בעיקר בזיהוי ארבעת המינים ושימושם. אולם על פי המקורות הקיימים בידינו, ניתן לקבוע שהצביון הידוע של חג הסוכות כיום, היה כבר קיים בתקופה החשמונאית לאחר טיהור המקדש, בשנת 164 לפנה"ס, וחידוש פולחן עבודת הקורבנות בו.
