השם פסח במקרא מכוון תמיד אך ורק לקרבן המוקרב ביום הארבע עשר לחודש הראשון הוא חודש ניסן. אשר על כן חג הפסח חג רק ביום זה. למחרת, נחגג חג נוסף הנקרא במקרא חג המצות, כך שיש כאן שני חגים נפרדים ושונים, חג הפסח וחג המצות. חג הפסח נמשך יום אחד, ואילו חג המצות נמשך שבעה ימים...
חג הפסח ודמותו של משה כמנהיג טומנים בחובם את השיעור החשוב ביותר בניהול ובמנהיגות, בעידן של אגו מנופח לעייפה של מנהלים, ומשכורות והטבות שאבדו מזמן קשר עם המציאות. זהו גם הרציונל העולה מספרו של ד"ר מיכה גודמן, "הנאום האחרון של משה". ההצלחה איננה מה שאני. זה מה שקורה לי! זוהי אמירה תקיפה נגד הסגידה של אדם לעצמו ונגד אשליית השליטה שלו. משמע, התחושה שלו שהוא בשליטה על סביבתו ועל גורלו...
לכאורה, שמותיו של הרגל הראשון - חג הפסח או חג המצות - אינם מציינים בידול כלשהו ולא היא. לפי המקור המקראי חג המצות וחג הפסח הם שני חגים שונים שנחגגים בסמוך: החג הראשון, הוא חג הפסח, שחל בתאריך ארבע עשר לחודש ניסן.
החג השני הוא חג המצות, שנחגג בתאריך חמישה עשר בניסן. יחד עם זאת, שניהם בעלי זיקה ברורה לגאולת בני ישראל מגלות מצרים.
