אם בתחילה הצדיקו מדינות באירופה את חקיקתם של חוקים המגבילים את לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב, בשם ערכים כמו חירות ושוויון מגדרי, הרי שכיום מדובר כבר במלחמת תרבות, וביצירה מכוונת של אווירה דוחה מהגרים. המאבק הזה נמצא רק בתחילתו!
ההיגיון הפרדוקסלי של לבישת הבורקה, החיג'אב והניקאב גורס כי בעוד שבמקרים של בחירה אישית וחופשית - כמו של נשים מוסלמיות החיות במערב - נשים עוסקות בדרך כלל בהפצת הלבוש הזה ככלי לביטוי עצמי, הרי שכאשר הוא נכפה על נשים במדינות האסלאם, כל הנימוקים בעד לבישתם נמוגים. הוא נתפס ע"י נשים רבות ככלי דיכוי, שיכול להתבטא בכפייה חברתית ודתית, הגבלת חירות אישית, אובייקטיביזציה של נשים, דיכוי זהות אישית ושימוש פוליטי. אז, הן יוצאות ומפגינות נגדו.
ארגון אסלאמי הקשור לטרור (MSA) מקים היום בשם הרב תרבותיות, דוכנים בבתי ספר ציבוריים בארצות הברית כדי לקדם לבוש בגדים אסלאמיים ולקרב את התלמידות אל השריעה המיוחלת, והורים ששולחים את ילדיהם לבתי הספר מקבלים ילדים שמתאסלמים, ואף מלינים על כך שהוריהם מסרבים להתאסלם. והלקח? מי שמערער את זהות ילדיו ומנכר אותם מעמו מדת וממדינתו, יגלה יום אחד שהם בחרו בזהות דומיננטית אחרת!
