ישראל בוודאי תקדם בברכה סדר חדש בלבנון שישיב למדינת לבנון ואזרחיה את ריבונותה. התממשותן של מגמות אלה, תלויה במידת המעורבות האקטיבית שיצליח הממשל האמריקאי לחולל בביירות בתמיכת הצרפתים. במקום הזה מדינת ישראל חייבת להבהיר למדינות המערב כי בניגוד למחלוקת ברצועת עזה לגבי הסדרת היום שאחרי, בלבנון לעומת זאת, ישראל שותפה מלאה לשאיפות האמריקאיות והצרפתיות לכינון מחודש של מדינת לבנון.

מחבלי חיזבאללה שנשבו בימים האחרונים, העידו בחקירותיהם כי חיזבאללה שילם כסף לאנשי יוניפי"ל כדי להשתמש בעמדותיהם בדרום לבנון. חיזבאללה השתלט גם על מצלמות כוח יוניפי"ל במתחמים הסמוכים לגבול ישראל ועשה בהן שימוש. אנו גם יודעים כי חיזבאללה השתמש בהם כמגן, ובחסות עמדת יוניפי"ל הוא מיקם פתח יציאה של מנהרת תקיפה. הפתעה? ממש לא. גם חיילי יוניפי"ל רוצים לחיות, ועלינו להטמיע כי כל ארגון בין לאומי הבא במגע עם טרור, יהפוך לבסוף למשרתו הטוב ביותר?

מעל שבועיים פועלות אוגדות פיקוד הצפון על אדמת לבנון, בכפרים סמוכיי הגבול. ההישגים במשימת טיהור הכפרים מרשימים. להתמקדות פעולת צה"ל בכפרים הקרובים לקו הגבול, יש הגיון מבצעי שנובע מתכנון, שהותאם ייחודית לנסיבות שהתפתחו במהלך שנת הלחימה האחרונה, וארוכה הדרך להשגת המטרה. כוחות חיזבאללה נפרסו בכל עומק לבנון עד צפון בקעת הלבנון, כפי שלמדנו בשבועיים האחרונים במטחי הרקטות לגליל ולחיפה, וחיזבאללה כארגון צבאי עוד רחוק מהכרעה.

הפעולה ביטאה החלטה ישראלית להיחלץ מההיגיון הצפוי מראש של כניסה למתקפה קלאסית לשטח האויב. מול שאיפת בן גוריון להעברה מהירה של המלחמה לשטח האויב, בנו האיראנים עם חיזבאללה קווי הגנה קשיחים שמקשים מאוד על מימוש השאיפה למעבר מהיר לשטח האויב. יתכן שהיא תידרש וצה"ל מוכן לכך. אבל בינתיים הצליחה ישראל לפעול להעברה מהירה של המלחמה אל שטח האויב בשיטה אחרת שמיצתה ממד חדש בשיטת לחימת הגרילה, ועשתה זאת  בכלים טכנולוגיים שאיש לא חלם עליהם עד כה.

תקיפת הביפרים ב- 17 בספטמבר 2024 פגעה בכבודו של חיזבאאללה והשפילה אותו. זה רע? ממש לא. אחד הפרדוקסים המטורפים ביחסי ישראל והמערב עם האסלאם המודרני הוא, שללא השפלה של הצד האסלאמי, אין לו לגיטימציה דתית להגיע לשלום זמני (הודנה) עם בני החסות, ה'דימי ה'מורדים באסלאם'. להשפלה יש תפקיד חשוב ביחסי האסלאם הרדיקלי עם היהדות והנצרות, כי לפי אמונתם הם אלה שחייבים להשפיל את היהודים והנוצרים, שיכולים לחיות באדמת הקדש מוסלמית רק כבני חסות (דימי), ולשלם מס גולגולת (ג'יזיה) וגם זאת תחת השפלה.

הכל פתוח, בהמתנה להתפתחויות בתרחישים מגוונים שחלקם עלולים להיות מחוץ למתווה התרחישים שהוכרו עד כה. בהתפתחות המלחמה, שבעוד שבועיים תשלים שנה להתנהלותה, בהחלט ייתכן, שמדינת ישראל והאזור כולו עומדים לקראת תפנית בעוצמה שלא הכרנו.

סיכוי כמעט וודאי שלא יוכלו בחיזבאללה לוותר על תגובה משמעותית. ובכל זאת עדין הכול פתוח ביחס לסיכוי ההתדרדרות למלחמה כוללת. התקיפה של צה״ל - עליה נאמר ביומיים האחרונים כי תהיה מדודה - הייתה מספיק נועזת כדי לא להיראות כפעולה הססנית שתכליתה מסתכמת במאמץ לצאת ידי חובת התגובה. מצד שני פעולת צה״ל עדין יכולה להיחשב למדודה, במובן זה שהיא לפי שעה מסתכמת בפגיעה כירורגית בביירות ללא הרס סביבתי משמעותי.

אם מדינת ישראל תחליט גם הפעם על לא יותר מתגובה מרוסנת יהיו לכך שיקולים תבוניים שלכאורה כולם נכונים. אלא שמלחמה היא אירוע רחב וכאוטי שבשעותיה הגורליות, ובעוצמותיה חומקת מכל מסגרת תבונית לוגית. קבלת החלטות במלחמה, מחייבת מבט שמעל לתבונה הנורמלית. אם ניהול מלחמה היה עניין צרוף של שיקול דעת תבוני, אולי מכונת בינה מלאכותית עם יכולות עיבוד נתונים על-אנושיות, הייתה צריכה להוביל את קבלת ההחלטות האסטרטגיות.  

במסגרת היוזמה שהציג הנשיא ביידן בנאומו בליל שבת - ה- 1 ביוני 2024 - הוצבה הנחת היסוד כי הלחימה מול חיזבאללה תסתיים במאמץ דיפלומטי, מתוך הבאת המלחמה ברצועת עזה לסיום. למרות סבירות הגיונית לקבלת הנחה זו, התממשותה תלויה במידה לא מבוטלת לא בארה"ב, אלא בהחלטת הממשל באיראן.

למי שחרד, שמא השהיית תגובה ישראלית באיראן תתפרש כחולשה ותגרום לאובדן הרתעה, גילוי מעורבותה הישירה של איראן במלחמתה בישראל, מאפשרת להציג את הלחימה הישראלית נגד כל אחת מזירות המשנה כפעולה ישראלית נגד איראן. שימור המומנטום והמשך המגמה ההתקפית הישראלית למניעת העברת אמצעי לחימה לחיזבאללה מאדמת סוריה ולמניעת נוכחות מפקדות איראניות על אדמת סוריה, יוכל לתת מענה לכך.