פרשת חיי שרה מהווה כר נרחב של דרשות קבליות אודות אם האומה שרה ומעמדה בעולם הספירות. היות ואחד הזיהויים של שרה הינה ספירת שכינה, אנו עסקנו בדברנו אלה בעיקר בדמותה של ספירת השכינה, הספירה העשירית והאחרונה בהיררכיה של עולם זה, על פי דבריו של יוסף ג'יקטיליה, כאמור - לאו דווקא בהקשר התיאולוגי של שרה, היות ואין זיהוי מובהק שכזה בספרו שערי אורה.

בסיפור אודות קניית מערת המכפלה על ידי אברהם מידי עפרון החיתי, יש אלמנטים פולמוסיים מובהקים, הבאים לומר כי בני ישראל השתלטו על מקומות בארץ כנען, לאו דווקא על ידי כוח החרב אלא על ידי קנייה כדת וכדין. הסיפור של קניית מערת המכפלה, על היבטיו הפולמוסיים, איננו יחידאי במקרא, וכמוהו יש מקרים נוספים...

בארץ ישראל, בעיקר בחברה הערבית, הדינמיקה - של מומנטום מתמיד של ניכוס מרחבים חדשים אל עיר המוצא - ממשיכה להיות כוח מניע, בעיצוב המרחב. ההתיישבות היהודית, לעומת זאת, הוכפפה לעקרונות תכנון ובנייה בהיגיון מערבי, באופן שמשתק כל אפשרות כזו!

פרשת השבוע מתחילה במילים "וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה מֵאָה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה וְשֶׁבַע שָׁנִים, שְׁנֵי חַיֵּי שָׂרָה". נשאלת השאלה מדוע לא כתבה התורה ויהיו חיי שרה מאה עשרים ושבע שנים? מדוע כפל המילה "שנה"? על כך עונה רש"י ששרה הייתה בת 100 שנה, צברה כמות חטאים מצומצמת כמו של בת 20 והייתה יפה כמו בת 7...

תיאור קניית מערת המכפלה מספק לנו ידע רב ערך על תהליך קניית קרקע בחברה שאינה יודעת קרא וכתוב, כמו גם על החוק החיתי, שתושבי חברון החיתים – כך מסתבר- פעלו לאורו.

פרק כ"ג בפרשת חיי שרה, עוסק באריכות במכירת מערת המכפלה לאברהם אבינו מאת בני חת. ככלל, מבנה המכירה כולו, והעובדה שהיא מתבצעת בכסף מלא, אומרת כי המדובר במכירה סופית ומוחלטת. בנוסף, תיאור המכירה בפרשתנו מזכיר בפרטיו השונים, תעודות מכר מהמזרח הקדום

פרק כ"ד בפרשתנו הינו הפרק הארוך ביותר בספר בראשית, והוא כתוב בצורת נובלה, בדומה לסיפורי יוסף או רות. בסיפורים אלה, הכל מתרחש לכאורה על דרך הטבע, ורק בסיומם מתברר כי האל משך בחוטי הסיפור מלכתחילה. ההקבלה בין הסיפור בפרשתנו לבין המסופר במגילת רות ניכרת לעין...

שָׁנִים הִלכה בְּמִדְבָּרִיוֹת צְחִיחוֹת; חַיִּים מְפֹאָרִים הָיוּ לָהּ, מְלָכִים אבו בְּשָׂרָה, הָיְתָה אִשָּׁה במלואה; הִיא לֹא יָדְעָה זֹאת, משׁךְ שָׁנִים הָרְגִישָׁה אִשָּׁה סרק... איילת קציר: שִׁירָה בְּעַיִן נָשִׁית בּרוּחַ פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ – פרשת חיי שרה...

בסוף פרשת חיי שרה, מספר המקרא כי אברהם לוקח אישה בשם קטורה. האם זו אכן אישה שלישית במניין או שקטורה אינה אלא הגר? על כך יש מחלוקת פרשנית עזה. ברור כי מעמדה של קטורה או הגר, הינו מעמד של פילגש, על פי הנאמר בספר דברי הימים. המדובר באישה שאינה נשואה שחיה דרך קבע עם איש אחד, ללא מלוא הזכויות של אישה חוקית...