המקרא מתייחס פחות ליחסים בין רבקה ליצחק, אלא מברר דרכם את יחסו של יצחק לשרה אימו, ולעובדה כי לאחר מותה יש לה תחליף הגון. במקביל, מברר המקרא אודות דמותו של יצחק, שכאן מקבל את זהותו שתלווה אותו בהמשך, דמות פסיבית, שאינה עסוקה בשינוי סדרי עולם.