בפני המחאה ניצבת דילמה, האם להביא את העימות בין שני המחנות לכדי פיצוץ, כדי להגיע להכרעה הפעם, אחת ולתמיד, על צביונה התרבותי/דמוקרטי של המדינה; או לחתור לממשלת אחדות, שמשמעה שקט חלקי המושג על ידי פשרות, שתספקנה אולי מענה בינוני וחלקי לבעיות והאתגרים הניצבים בפנינו; ובכול מקרה, יוותר רמץ לוהט דיו, כשכול גץ יוכל לחדש בכול רגע נתון את התבערה, ולהתנהל כך להתנהל, לסירוגין, במעגלי קונפליקטים פנימיים חסרי שליטה.

תהום פעורה במדינת ישראל בין חרדים לחילונים. בכל זאת, במבנה העומק הסמוי, המגזרים המקוטבים, נושקים זה לזה באינטרסים משותפים: בהשפעת הפרדת הדת מהמדינה במדינות אירופה הנאורות - ובניגוד לדוד בן גוריון ולציונות הדתית - החרדים והחילונים הליברלים, שותפים לתפיסת המדינה כלא יותר מוועד בית. שני המגזרים מסתייגים מקדושת המדינה ומראייתה באור החלוצי דתי כמפעל גאולה. בנקודת מפגש זו טמון פוטנציאל לשיתוף אינטרסים מפתיע ביניהם, במאבק על עתידה של מדינת ישראל.