לא קל להקים מסלולי המראה למטוסים, במיוחד רחוק מהבית. סלילת מסלולים שכאלו מחייבת שימוש במכונות כבדות כמערבלי בטון, שינוע של חומרי בנייה כבדים, וכמובן – העסקת פועלים מיומנים. בעיות אלו עשויות להיפתר בזכות פרויקט חדש של חיל האוויר האמריקני – פרויקט מדוזה, שמו – במסגרתו מתחיל החיל 'לגדל' מסלולי המראה ונחיתה בסיועם של חיידקים...
בשדה הקרב העתידי שצפוי לישראל, חלו שני שינויים דרמטיים. הם מחייבים הסתכלות ארוכת טווח של ישראל על סדרי העדיפויות שלה; לא בקלישאות, אלא בהסתכלות אמתית על הבעיות. ראיה ארוכת טווח היא הבעיה הכי קשה של ישראל. כבר 30 שנה לא נערך דיון רציני על האסטרטגיה הרצויה לישראל!
החזרת היציבות היא תנאי מקדמי להחזרת המשילות לשלטון המרכזי בסוריה. המאמצים הללו התנהלו בהצלחה רבה בדרום סוריה, והסתיימו ב'קיפול' רוב כוחות המורדים אל תוך צבא אסד. על מנת להחזיר את המשילות במלואה, על הרוסים לדאוג להפסקת כלל התקיפות האוויריות בשטח סוריה...
בסרט עם הרוסים כבר היינו, והזיכרון הפוליטי הישראלי הוא קצר טווח. מדיניות ההבלגה וההססנות הישראלית מעימות עם הסובייטים במלחמת ההתשה הניבה מחיר כבד. מחיר דומה נשלם גם בגין ההבלגה, שכופה עליה ישראל בחזית הצפונית!
אחרי שסיפרו לנו שהשקעות העתק במטוס החמקן F-35 היו האחרונות במטוס מאויש, מסתבר לנו שוב, שישראל עומדת בפני החלטה לשוב ולרכוש מטוסי קרב מסוג F-15 מחברת בואינג, במה שמכונה "עסקת הנשק הגדולה בתולדות במדינה"... 30 שנה אנחנו חיים בעידן הטילים המדויקים... אין מחלוקת שבמטח הטילים הראשון במלחמה הבאה לא יוותר מסלול אחד שלם להמריא ממנו, ואנחנו רוכשים עוד ועוד מטוסים מאוישים ושולחים שוב ושוב אנשים חיים בפלטפורמות יקרות הרחק מעבר לגבול... למה?
