המנורה הייתה אחד ממרכיבי המשכן אשר נעשו, לפי דגם אלוהי; וּרְאֵה, וַעֲשֵׂה: בְּתַבְנִיתָם-אֲשֶׁר-אַתָּה מָרְאֶה, בָּהָר. האם מנורת הקנים המוכרת לנו - והמונצחת כסמל מדינת ישראל - היא אכן דגם המנורה הנכון, ביחס למפרט הטכני שמספקים לנו המקורות?
נס לא יקרה לנו, ובין אם נמצא או לא נמצא פך אחד של שמן שיספיק לשמונה ימים, תמיד יגיע היום התשיעי, ואחריו העשירי, ואחריו זה שאחריו... ובכל יום חייב אדם לקום בבוקר עם שיר חדש בלב, ואם אין לו שיר חדש הוא יכול לחזור לשיר של אהרון זאב ולהמשיך לעלות בהר ולרדת בעמק, לחפש מעיינות אורות גנוזים ולחצוב בסלע, כדי שיהיה עוד אור.
בחנוכה שעבר פנתה אלי גילה נאמן בזו הלשון: "מחפשת מישהו לא פוליטי שיבוא לנאום. על חנוכה ומחאה. או שניהם או אחד מהם". כמובן שהסכמתי. אני רואה בכך זכות גדולה לדבר פה היום ותודה לגילה שהציעה ולכם שבאתם. בהזמנה לאירוע היה כתוב שאני מ"הוגי מחאת היחידים". אני מבקש לתקן ולומר שאני ממחאת היחידים. לא הוגה ולא מוביל...
מגילת תענית מאפשרת לנו להתחקות אחר טעמי חג החנוכה, ומזכירה שלושה טעמים מרכזיים: מציאת שמן טהור והדלקת המנורה; התקנת המנורה משיפודי ברזל או חנוכת המזבח. שלושת הטעמים הללו מראים כי היו בעם מסורות שונות בקשר לטעמי החג, שחלקן אמנם קשור במנורה והדלקתה בשמן טהור, אבל נס פך השמן כפי שאנו מכירים אותו אינו בנמצא...
הפיוט מעוז צור, שמקורו בגרמניה, הפך במרוצת השנים לנחלת הכלל, והוא הפיוט הנפוץ ביותר בקרב כלל קהילות ישראל. על זמן חיבורו של הפיוט יש מחלוקת האם הוא נכתב במאה ה- 13 או קודם לכן. פרופ' יום טוב לוינסקי ניסה להוכיח מהבית השישי של הפיוט כי זמן כתיבתו היה במאה ה- 12, בגלל השמטתו לנוכח האירועים ההיסטוריים המוזכרים בו – מסע הצלב השלישי בראשותו של פרידריך הראשון בארבארוסה, שליט גרמניה...
בסיום ברכת כוהנים, מהדהדת תמצית הברכה: "יאר ה' פניו אליך וישם לך שלום". בני אדם יודעים להבחין באדם הזוכה להארת פני שכינה, האור ניכר בכל התנהלותו. כאן לפי דברי איוב, טמון כל ההבדל בין האיש המצליח, לבין האיש המתהלך בהעדר הארה, וכושל מדחי אל דחי. בתיאור זה, בני האדם בזיקתם לאור העליון - כמו הירח בזיקתו לשמש - הם רק שיקוף של אור רב עוצמה: לא הם מחוללים אותו ולא בידיהם השליטה בקיומו...
חג החנוכה במחוזותינו נחשב לחג מרכזי וחשוב בכל המגזרים. המגזר הדתי מייחס לו ערכים של טהרה, אמונה, גבורה ודבקות באל, ואילו מההיבט החילוני המדובר בחג הקשור בעיקר לעוז רוחם הצבאי של החשמונאים. הקשר של אור ואש לחג החנוכה הנראה לנו כיום כמובן מאליו, לא היה קיים בעבר הרחוק, וכל ההסברים ההיסטוריים שמנסים לקשור בין חנוכה לאש אינם עומדים במבחן המציאות ההיסטורית...
מלכות בית שני היא המודל המודל שלאורו עלינו לבחון את מדינת ישראל של היום, כחמישים שנה לאחר הקמתה... מנהיגינו שלנו היום אינם גרועים ממלכי בית חשמונאי, ומדינתנו אינה גרועה ממדינתם. להפך: מבחינה מוסרית, ההנהגה שלנו, וגם החברה שלנו, עולות בהרבה על אלו שלהם...
