'מפעל הזבל הניהולי', שעליו הלינה אמי פלמור, פועל בחצרו של ראש אגף החקירות והמודיעין; ובעצם, בחצרה של מערכת אכיפת החוק כולה: יכולת המשטרה לשלוח חשודים לדין גדולה בהרבה מיכולת התביעות והפרקליטות לתבוע ויכולת בתי המשפט לשפוט; יכולת בתי המשפט לשלוח נאשמים למאסר גדולה בהרבה מהיכולת להכילם. חוסר ההתחשבות של המשטרה באילוצים מביא לחסימת המערכת וביזוייה. תופעת הסדרי הטיעון בבתי המשפט ותקני הכליאה בבתי הסוהר הם התוצאה. המשטרה אמורה לשחק משחק קבוצתי, אבל היא מתנהגת כאילו היא לבד על המגרש!
חוסר האמון הציבורי הגובר בתוצאות החקירה המשטרתית בפרשת רצח תאיר ראדה, הינם הזדמנות להטמיע, את החלק יוצא הדופן שיש לחוסר הוודאות (Uncertainty) - או במילים אחרות - למזל (Luck) - על עבודת החקירות... אחת העבודות המרתקות שנעשו במכללה לביטחון לאומי, צה"ל, עוסקת בהשפעת חוסר הוודאות על עבודת הארגונים, המקרה הזה - החקירות החשובות של משטרת ישראל. העבודה הוכנה על ידי ראש מה"ד לשעבר של המשטרה; וראש היחידה להגנת עדים כיום, תת ניצב בדימוס אבי נוימן...
מטרתו של המאמר לסקור את עבודת המשטרה במסגרת תהליך הענישה הפלילית. קרי, את פעילות המשטרה, שתוצאתה הגשת כתב אישום בבית המשפט: קבלת תלונות וייזום פעולות משטרתיות לגילוי עבירות, המניבות תיקי חקירה; מעצר חשודים לצורך חקירה; השלמת תיקי החקירה והעברת התיקים לתביעות המשטרתיות או לפרקליטות המדינה לצורך הגשת כתב אישום. ראה אור לראשונה בספר סוגיות בתורת הענישה בישראל (2009), בעריכת שלמה גיורא שוהם ואורי תימור, וניתן להוריד אותו כאן.
[תמונתו של גלעד ארדן נוצרה והועלתה ע"י Koby12345. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה: [CC BY-SA 4.0; תמונתו של מני יצחקי הועלתה לויקיפדיה ע"י חטיבת דובר משטרת ישראל. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0] [מאמר זה נכתב ביחד עם דר אורית שלו בשנת 2000]¨…
(משך הסרט: 1:45) [להורדת מצגת הפרק: מעבר לכל חשד] הדגשים האסטרטגיה המשטרתית: לגרור את הנחקר לכאוס. אבל, האם ההתפוררות של כוח הרצון שלו מביאה לתוצאות המקוות של חשיפת האמת? עד כמה החומר שנלמד השתקף בסרט? עד כמה הוא ממחיש את סוגיית אי הוודאות, ואת התב"צים הנובעים ממנה? מה ניתן ללמוד ממנו על דרכי ההתמודדות?
