מתוך שגשוג כלכלי שזכינו למצוא, לאחר יותר ממאה שנות מאמץ ביגיע כפינו החקלאי, שכחנו כי חקלאות ביסודה היא הרבה מעבר לעוד ענף יצור למטרות רווח כלכלי. כאשר גרביים מסין זולות יותר, ניתן להצדיק כלכלית סגירת מפעל טקסטיל בארץ, במאמץ להעמיד במקומו מפעל עתיר ידע בתחום שניתן להשיג בו עליונות פורצת דרך. לא כך הדבר בהוויה החקלאית. בקנאה ובהערכה רבה אני מתבונן בשכניי הדרוזים בצפון הגולן, הנאבקים על עיבוד כל חלקת אדמה בהשקעות תשתית הנראות בגלוי כעתירות משאבים. גם במרחבי הרשות הפלסטינית ביהודה ובשומרון, ניכרות השקעות תשתית נרחבות לחקלאות, במימון האיחוד האירופי, שאף הן אינן מוכוונות רק על ידי חישובי כדאיות כלכלית. ואצלנו?
משטר ניהול הקרקע בישראל, על אילוצי איכות הסביבה, כפי שהיא מיושמת באורח המוסדי, ממש מקשה על יישום תרבות של עבודת אדמה. מתוך המגמה המתפתחת, אנו עלולים למצוא עצמנו הולכים וחוזרים לסוג של אורח חיי גטו יהודי, המותיר את המרחב הפתוח בידי לא יהודים, המשכילים לעתים טוב מן היהודים, לכבד את עבודת האדמה...
[מקור התמונה: אתר חברת ניר] [לקובץ המאמרים בנושא 'חקלאות וביטחון לאומי', לחצו כאן] לחקלאות שמור מקום מיוחד בכל המדינות המתוקנות. היא מטופחת על ידי המערכות השלטוניות ומסובסדת על ידם, כיוון שהקרקע היא אחד הנכסים העיקריים של מדינה ולשליטה על הקרקע יש קשר ישיר לביטחונה הלאומי. כך היה גם בישראל כשתהליכי קבלת ההחלטות היו עדיין רציונליים, ומכווני אפקטיביות. הפוליטיקאים…
[ספרו של האלוף גרשון הכהן: "מה לאומי בביטחון הלאומי" ראה אור ב- 2014 בהוצאה משרד הביטחון. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן] [להורדת סיקורת על הספר בכתב העת מערכות לחץ: סיקורת במערכות – פנחס יחזקאלי על ספרו של גרשון הכהן] השבוע ראה אור ספרו החדש של האלוף גרשון הכהן בעיתוי מעניין – ביום…
