האתגר החרדי של ישראל באתר ייצור ידע

בעשורים האחרונים, בעולם פתוח ודינאמי, הולכת ההתבדלות וההסתגרות החרדית ונסדקת. הדילמה הזו הגיעה לשיאה במהלך מלחמת חרבות ברזל. דומה, שמה ששומר על הממסד הדתי מהתפוררות הוא דווקא הלחץ החילוני המתמיד, בעיקר בסוגיית הגיוס לצה"ל, שהגביר מאוד את האחדות הפנימית ונתן כלי השפעה בידי הממסד הדתי. ריכזנו עבורכם את המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות האתגר החרדי של ישראל והשלכותיו, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה.

גרשון הכהן: גיוס חרדים חיוני אבל לא יקרה מתוקף חוק

במקום לאפשר מהלך שקט של שינוי מגמה בגיוס בני נוער חרדים שבחרו להתגייס, התמקדו בהכרעה חוקית ומקיפה של הסוגייה, מה שבין היתר האט תהליכים שכבר החלו להתפתח במהלך השקט. סוגיה שמראשיתה הייתה סבוכה, הלכה והסתבכה יותר...

פנחס יחזקאלי: למנהיגות החרדית תרומה מכרעת לשנאת המחאה כלפיה

הבוז שרוחשים החרדים לחילונים, לא נולד היום. אין ספק, שאת זרעי הסופה שהם חווים עתה מתנועת המחאה, מנהיגיהם, והם עצמם, זרעו ועדיין זורעים, בהתנהגות חלק מהם.

גדעון שניר: החדש מפני הישן תוציאו?

בפני המחאה ניצבת דילמה, האם להביא את העימות בין שני המחנות לכדי פיצוץ, כדי להגיע להכרעה הפעם, אחת ולתמיד, על צביונה התרבותי/דמוקרטי של המדינה; או לחתור לממשלת אחדות, שמשמעה שקט חלקי המושג על ידי פשרות, שתספקנה אולי מענה בינוני וחלקי לבעיות והאתגרים הניצבים בפנינו; ובכול מקרה, יוותר רמץ לוהט דיו, כשכול גץ יוכל לחדש בכול רגע נתון את התבערה, ולהתנהל כך להתנהל, לסירוגין, במעגלי קונפליקטים פנימיים חסרי שליטה.

פנחס יחזקאלי: עמר בר לב ומאפייות אנג'ל בין עובדות לנרטיב

מה לעשות, אתיקה מקצועית לא נועדה רק לענות סטודנטים, ועובדות אינן מחליפות נרטיב... יו"ר דירקטוריון - גם אם הוא ממונה, כטובה לחבר - מזוהה עם הארגון, לטוב ולרע, ומקבל כסף רב כדי לקדם את האינטרסים של החברה ושל רווחיה. לכן, הוא איננו עובד פרטי שגומר לעבוד ב- 1700 ורץ להפגנה בזמנו הפנוי. עמר בר לב ומאפיות אנג'ל כמקרה בוחן...

דן רוגל:  סוף הסכסוך

לב הבעיה היא הסכסוך שלנו עם הפלסטינים, אלו היושבים על כל שטחי ארץ ישראל, בתוך המדינה ומחוצה לה. לטעמי אין הבדל כל כך גדול, הוא בעיקר סמנטי; אבל, והכי חשוב, כל פתרון חייב להבין שהערבים הם עם אחד. אין פתרון של הפלסטינים 'שלנו', שיכול להיות נפרד מהפתרון של ערביי יהודה ושומרון. במאמר, אבחן את ה'פתרונות' המככבים ע"פ הקריטריון שלי, שהוא – האם אני מאחל לילדי ולנכדי לגדול ולחיות כאן עם הפתרון הנידון. בסוף אכתוב גם מה אני חושב על ה'פתרון' הראוי, ולמה.

גדעון שניר: האם בדרכי נועם תורתם? מה קרה למנהיגות הדתית?

התנהלות מנהיגים שונים בקהילות החרדיות יוצרים אכזבה ותסכול, דווקא בקרב החילונים. לא מצפן מוסרי לעם היהודי, וודאי שלא "אור לגויים". ואם בעבר בן-גוריון התבדח על כך שנתפס "הגנב היהודי הראשון בישראל"- כאות שאנו חלק ממשפחת העמים, הרי ששמחת עניים היא...

גרשון הכהן: בין חרדים לחילונים – נקודת המפגש הסמויה

תהום פעורה במדינת ישראל בין חרדים לחילונים. בכל זאת, במבנה העומק הסמוי, המגזרים המקוטבים, נושקים זה לזה באינטרסים משותפים: בהשפעת הפרדת הדת מהמדינה במדינות אירופה הנאורות - ובניגוד לדוד בן גוריון ולציונות הדתית - החרדים והחילונים הליברלים, שותפים לתפיסת המדינה כלא יותר מוועד בית. שני המגזרים מסתייגים מקדושת המדינה ומראייתה באור החלוצי דתי כמפעל גאולה. בנקודת מפגש זו טמון פוטנציאל לשיתוף אינטרסים מפתיע ביניהם, במאבק על עתידה של מדינת ישראל.

אודי מנור: חרדים, ערבים, היסטוריה וישראליזציה

מי שמתבסס על ההיסטוריה מבלי להבין את מהותה של ההיסטוריה, הופך את ההיסטוריה לאידיאולוגיה... כי הכלל החשוב ביותר בהיסטוריה הוא השינוי. כשאומרים אין חדש תחת השמש הכוונה היא שלחברה האנושית תמיד היו ותמיד יהיו בעיות. אבל כשאומרים שאף אחד לא נכנס לאותו נהר פעמיים, הכוונה היא למציאות הקבועה של שינוי...

אייל גונן: אפשר היה לדבר אל החרדים אחרת!

עכשיו, אם הניסוח (ה-framing) לחרדים היה כזה שאומר שזה שאתם מפרים את החלטות של ועדת הקורונה אתם למעשה עושים לנו את מה ששנוא עליכם, ואתם גורמים למתים אצלנו: אם כך היינו מנסחים את המטרה, אולי היינו מצליחים לעמוד בהחלטות שהתקבלו בוועדת הקורונה...