מה לעשות, אתיקה מקצועית לא נועדה רק לענות סטודנטים, ועובדות אינן מחליפות נרטיב... יו"ר דירקטוריון - גם אם הוא ממונה, כטובה לחבר - מזוהה עם הארגון, לטוב ולרע, ומקבל כסף רב כדי לקדם את האינטרסים של החברה ושל רווחיה. לכן, הוא איננו עובד פרטי שגומר לעבוד ב- 1700 ורץ להפגנה בזמנו הפנוי. עמר בר לב ומאפיות אנג'ל כמקרה בוחן...
חרם (Boycott) במובנו כיום הוא נידוי. הוצאה מהקהל. דרך ארוכה עשה המושג: 'חרם', עד שהתגבש מובנו העכשווי, בימי בית שני ובספרות חז"ל. הביטוי הויזואלי של 'חרם' בתורת הרשתות, הוא נתק. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות חרמות ונתקים לסוגיהם והשלכותיהם, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה!
מושג החרם במקרא הינו מושג אמביוולנטי. מצד אחד המדובר בדבר קדוש או מקודש ומצד שני המדובר בדבר שהוא שיקוץ או טמא. משמעות שלישית מאוחרת קיימת מימי הבית השני, והיא – נידוי או הוצאה מהקהל. זאת גם המשמעות של המושג חרם בספרות חז"ל...
הבשורה הרעה היא שחרם על ישראל הוא בלתי נמנע. הוא מתבצע גם עתה ורחוק עדיין ממיצוי. הוא גם לא יסתיים אם היא תיסוג לגבולות 1967; הבשורה הטובה היא, שהוא רחוק מאוד מהתרחיש האפוקליפטי. פגיעתו ממוקדת בענפים מסויימים ויש בו גם הזדמנויות. זהו חרם תרבותי, מוסדי ובמידה מסויימת אקדמי, וחרם של צרכנים שמתרחש גם היום בקרב קהילות צרכנים מסוימות בבריטניה ובארצות הנורדיות, ובעצימות נמוכה יותר את ספרד, שוויץ וניו זילנד. הסיכוי להטלת חרם של קבוצות מדינות כמו האיחוד האירופי, שפגיעתו קשה באמת, קלוש מאוד. חרמות כאלו, בדרך כלל, אינם משיגים את מטרתם, והדבר הנכון לעשות הוא להתכונן נכון, ולתת לגל ההדף למצות את עצמו.
[בכרזה: "הצילו חיים, עיצרו את הציונות, החרימו את ישראל…" למקור, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על נתקים וחרמות, לחצו כאן] ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה. * * * נקודת מוצא: החרם נגד ישראל כבר כאן.…