בארוע היסטורי חסר תקדים שמדינת ישראל יכולה לצאת ממנו מחוזקת, על ישראל לעבור, ממעמד פסיבי של ישיבה על הגדר, להשפעה על התהוות המערכת החדשה בהתאם לאינטרסים ישראליים ארוכי טווח. ישראל צריכה לגבש אורח חשיבה של גולש גלים - גלי הים במצב הסוער אינם מזמינים את השחיינים אבל מפתים את גולשי הגלים כהזדמנות למיצוי. הדרך למימוש פעולה אקטיבית חייבת להיות מדודה ויצירתית. בתוך כך, יש לתת תשומת לב גם לצרכי הקיום והשרידות של העדה הדרוזית בריכוזה באזור סווידה ג׳בל דרוז.

הסיוע בתהליך החשיבה של המנהל, ולא חשיבה עבור המנהל היא מתכון ההצלחה היחיד האפשרי. זהו גם פתרון הרבה יותר זול, בוודאי בטווח הבינוני והארוך - בניגוד לנכות שנוצרת במיקור החוץ של החשיבה. לאורך זמן, המנהלים שנושאים כל העת במלוא האחריות לתהליך לומדים לנהל תהליכים מהסוג הזה בעצמם ולקדם אסטרטגיה מבוססת יותר בכל מקום שיפעלו בעתיד.

[לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן] בשנת 1994 פרסם הנרי מינצברג – מחשובי מומחי הניהול של המחצית השנייה של המאה העשרים – את הספר "עלייתו ונפילתו של התכנון האסטרטגי". למרות שעברו כמעט שני עשורים מאז פרסומו, הוא רלוונטי מאוד למציאות הניהולית של ימינו: כאשר נכנס התכנון האסטרטגי לחיינו באמצע שנות ה-60 של המאה הקודמת…