התפיסה הרווחת במחקר כיום הינה שהאופי המוכר של יום הכיפורים, עוצב בידי חז"ל, בעיקר לאחר מרד בר כוכבא (135 לספירה), והוא מרוכז במספר משניות בפרק השמיני של מסכת יומא (היום, כלומר, יום כיפור). שאר פרקי המסכת האמורה, מוקדשים כולם לעבודת הכהן הגדול במקדש על כל פרטיה ודקדוקיה. אבל ליום כיפור קשורה גם מסורת אחרת תמוהה מאין כמותה. המדובר בחיפוש בת זוג כדברי המשנה, דווקא ביום הכיפורים...

אין במקרא התייחסות לנושא האהבה בכלל, ולאהבה רומנטית בפרט. ט"ו באב משמר ככול הנראה מסורת עמומה של חג חקלאי קדום, שעליו הולבש בעל כורחו עניין חזרתו של שבט בנימין לחיק העם. יתכן שבעת החדשה - עת הוחל לפרש את המקרא בעיניים ביקורתיות - היה רצון לציין בלוח העברי חג הקשור לאהבה רומנטית, שלא היה בנמצא קודם לכן.