סוף סוף - ובאיחור רב - יהיה לנו חיל טילים מדויקים...  סוף סוף השכל הגיע למערכת הביטחון; ותמונת המציאות כבר ברורה מידי מכדי להתעלם ממנה... טוב מאוחר ובלחץ האילוצים מאשר אף פעם. וכנהוג במקומותינו הדרך לקבלת ההחלטה עקומה; באיחור אופנתי של עשר שנים לפחות.

כל מקבל החלטות חכם שואף להגדיל את אפשרויות הפעולה שבידו. האם אנחנו מקבלי החלטות חכמים? האם נכונה ההחלטה, להסתפק בעיקר בפלטפורמות המוטסות או שנכון לנצל הרבה יותר את היתרונות המבצעים והכלכליים הגדולים של השימוש בפלטפורמות היבשתיות והימיות, שמסוגלת לשגר חימוש מדויק?

אסור לאפשר סיבוב נוסף עם החמאס, כי בעוד מספר שנים יהיו כבר לחמאס ולג'יהאד טילים מדויקים...

מאז מלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, ברור לכל בר דעת כי הסיכון הביטחוני, הגדול מכולם למדינה ולתושביה, הוא מפגיעת הרקטות והטילים של החיזבאללה, עזה וארגוני וטרור אחרים, שלוחי איראן; כשהטילים המדויקים הם האמצעי גורם ההרג והנזק המסוכן מכולם. מכאן, שאנחנו חייבים מיגון יעיל...

ב- 27 בדצמבר 2020 חזר חסן נסאראללה למסכי הטלויזיה עם שני מסרים מיוחדים עבורנו: האחד: בתוך שנה ולמרות משבר הקורונה והמשבר הכלכלי חברתי של לבנון; הוכפלה כמות הטילים המדויקים שבידי חיזבאללה. והשני: אין מטרה חשובה במדינת ישראל, גם לא הדרומית ביותר, שחיזבאללה לא יכולים כעת לפגוע בה...

האפשרות לשגר ממשאית כבדה אחת בשניות ספורות מטחים של טילים מדויקים כאשר לכל טיל יש יעד מוגדר יוצרת אמל"ח שיש לו יכולת הרס גדולה במיוחד. יש אומרים שזו היכולת הגדולה ביותר בתחום הקרב היבשתי...

עידן הטילים נגד טילים כמערכת יירוט בלעדית/עיקרית בעולם תם. ברור כי אין אפשרות כלכלית, לוגיסטית וגם איכותית שטילים נגד טילים יעצרו מתקפת רקטות וטילים נרחבת. לכן, חייבים להיכנס, בכל הכוח, לפיתוח מערכות יירוט על בסיס לייזר רב עוצמה. אחרת, יהיה כאן אסון כבד!

עולם החימוש עובר בשנים האחרונות לשימוש בטילים מדויקים דור ב'; והטילים הללו מסוכנים פי כמה יותר. טכנולוגיה הזו מתקדמת במהירות, ומה שנראה לנו מאיים מאוד כעת; הינו כלום לעומת מה שצפוי לנו בעוד שנים ספורות. טילים אלה מסוגלים לפגוע בנקודה על מטרה בעיגול בקוטר של 14-6 מטר...

הצבאות של מדינות המערב - ובראשם ארה"ב וישראל - שקעו במהלך השנים בסטנגנציה; ו/או שהאינטרס הכלכלי של תעשיית המטוסים קדם לשיקול הדעת הלאומי וזה המחדל הגדול. רוסיה, סין, איראן וצפון קוריאה פתחו כעת פער טכנולוגי וכמותי שיהיה קשה לסגור אותו במספר שנים מועט. עד אז יאלצו מדינות וצבאות להיכנע לתכתיבי משטרים דיקטטורים; ולעיתים, גם לספוג תבוסות כואבות, בדיוק כפי המצב שמתרחש כעת בחצי האי ערב...