לְקוֹל אִלֵּם אֵין מַשְׁמָעוּת כָּעֵת כְּקוֹל, אֶלָּא לָאִלְּמוּת וְלָאִלְּמִים; לְהֵעָדֵר הַקּוֹל שֶׁבַּקּוֹל- בַּמִּלְחָמָה עָלֵינוּ. לֹא לְסֵפֶר, כֵּן לְקוֹל הַשְּׁבוּיִים כֵּן לְקוֹל הַנֶּעֱדָרִים וְכֵן לַהֲרוּגִים... טלי כהן שבתאי: 'חרבות ברזל' - שיר ענייני.
"בישראל מקובל למדוד את חומרת הפציעה על פי המידה בה היא מסכנת את החיים. הצום, בו מענה עם שלם את גופו זוהי טראומה שלא תסולא מפז..." טלי כהן שבתאי...
"אַל נָא תִּכְעַס שַׁאֲנִי אוֹהֶבֶת אֶת הַתִּינוֹקוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁאֵינָם. הַחֲלוּמוֹת שֶׁלִּי חַיָּבִים לְקַבֵּל בִּטּוּי בַּעֵת סוֹף הָעוֹלָם. אֱלֹהִים הִתְעַיֵּף, אַתְּ
מְבִינה? טלי כהן שבתאי: קוֹרוֹנָה, מִי אָמַר?
הַאִם עַל הַיּוֹצֵר לִסְגּוֹר אֶת פִּיו כַּאֲשֶׁר יְצִירָתוֹ מַתְחִילָ ה לְדַבֵּר? וְזֹאת יֵשׁ לָצֵאת מִנְּקֻדַּת הֲנָחָה שֶׁפִּיו בָּאֱמֶת כֻּלּוֹ שֶׁלּוֹ וְ אֵ ין הוּא לוֹבֵשׁ בַּבֹּקֶר פִּיו שֶׁל אִישׁ אַ חֵר... טלי כהן שבתאי: הַאִם עַל הַיּוֹצֵר...
מְעַנְיֵן אֵיךְ אֵלֶּה הַגְּבָרִים הַפּוֹנִים אֵלַי; בַּחֲצִי פִּיָּה מַיְשִׁירָה מַבָּט, עִם הַסָּחַת דַּעַת קַלָּה בְּפַרְהֶסְיָה מֻגְבֶּלֶת; מְעַנְיֵן אֵיךְ כָּל אֶחָד מֵהֶם בְּאוֹתוֹ הַדְּפוּס; כְּזוֹנֵחַ אֶת הַדִּיסְצִיפְּלִינָה שֶׁלּוֹ וְשׁוֹלֵף אֶת הַהֶכֵּרוּת שֶׁלּוֹ עִם עוֹלָם הַשִּׁירָה; וְכַפִּתְאוֹם, כְּמוֹ כָּל חַיֵּיהֶם הָיוּ לִבְיַאלִיק אַלְתֶּרְמַן וְרָחֵל... טלי כהן שבתאי: סִכּוּם.
