אומרים על צרפת שפעמים רבות מידי, היה צריך להציל אותה מעצמה. ואמנם, ההיסטוריה שלה רצופה תהפוכות פוליטיות וחברתיות רבות, מלחמות אזרחים ומשברים פנימיים: היום, טובעת צרפת בים של הגירה, שהופכת את כנסיותיה למסגדים ואת רחובותיה לרחובות של מדינת עולם שלישי, עם כאוס שלטוני והקצנה גוברת, אך מציל לא נראה באופק. אין תקווה, אין עתיד... רק חלום מוסלמי שהולך ומתגשם!

פֵּגַסוֹס מכה שנית... פֵּגַסוֹס הסוס הקסום השליך מעליו שוב את בכירי המשטרה שנפלו אל תוך שקריהם: ועדת החוקה של הכנסת אישרה את נוסח הצעת ההחלטה, הקוראת לממשלה להקים ועדת בדיקה לנושא הפעלת רוגלות על-ידי משטרת ישראל (פרשת NSO). בנוסח ההחלטה נכתב, בין היתר, כי "נותרו מספר סימני שאלה גדולים ביותר במה שכונתה 'פרשת פגסוס', שללא חקירת עומק, לא יוכלו לקבל מענה".

המערכה הנוכחית בסאגה הבלתי נגמרת של פרשת רצח תאיר ראדה, סיפקה לנו מבט נוסף על מה שידענו זה מכבר: על חוסר המקצועיות הזועק לשמים של חוקרי המשטרה (והפרקליטות המלווה אותם). את כל שאפרט במאמר זה - ומחדלי חקירה רבים אחרים - ניתן לתמצת במילה אחת ברוח תקופתנו: "בושה"!

תקציר: "... בדיני המס כולם, ולעניין זה אין הבדל מהותי בין מס הכנסה, מע"מ או מס אחר, אי דיווח פירושו שליחת יד לכיס הציבור. אין הבדל ערכי ומוסרי גדול בינה לבין שליחת יד בכספי הזולת או גניבה ממנו, עבירות שלגבי נבחר ציבור לא רק יגבשו קלון אלא עלולות לשלול את כשירותו לשרת את הציבור לשנים ארוכות אם לא לצמיתות..."

עבירה שיש עמה קלון – היא עבירה המגלה שחיתות או שיש בה כתם מוסרי. בחינת קיומו של קלון עפ"י הפסיקה בוצעה בהליך דו-שלבי: בשלב הראשון, יש לבחון האם העבירה כרוכה על-פי טיבה בקלון אם התשובה לכך היא שלילית, תבחן השאלה האם הנסיבות, בהן בוצעה העבירה, הופכות אותה לעבירה שיש עמה קלון.

הפרקליטות תמכה בעמדת רקדניות 'ריקודי החיק' – הלאפ דאנס; ועצרה את שטיפת המוח החד ממדית, שניסתה להנדס את התודעה הישראלית והפכה את כולם לעבריינים...

גם אם נצליח לבנות מערכת משפט טובה - מתוקנת, שתשפוט ותכריע בין המתדיינים בפניה - הרי שרק באמצעות הדין לא נוכל להגיע למדרגה של קדושה ומקדש. והלוואי שיותר מאשר נבקש למצות את הדין עם הזולת נתאמץ ונשתדל יותר על בניין פנימיותינו, וככל שנהיה שלמים יותר, נראה מעלת הדבר שבכל בעיה ובעיה - פתרונה יהיה ברוח אהבת חברים.