עד זמנו של יהושפט לא הייתה קיימת ביהודה מערכת משפט מסודרת. הנוהל שנשאר מימי דוד נשען על מערכת משפט עממית, או בפקידי המלך שהוטל עליהם לעסוק בעיקר בגיוס כספים לבניין בית המקדש ובמקביל בהשלטת החוק והסדר בממלכה. לאחר פילוג הממלכה, נאלצו שופטים אלה לנדוד לחבל ארץ יהודה. יהושפט מקים מערכת משפט חדשה ומסודרת שקיימות בה ערכאות משפטיות עד בית הדין העליון היושב בירושלים. סדרי משפט שכאלה ראינו כבר קודם לכן במצרים.