אוהבי תשבצים יודעים אל נכון שמשחק האשקוקי הינו משחק המלכים, שח-מט. סטודנטים למשפטים נתקלים במושג "משחק האשקוקי" בקורס סד"פ (סדר דין פלילי), בו נהוג לצטט מפסקה 17 לפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון, השופט משה זמורה, בערעור הפלילי הראשון שניתן בבית המשפט העליון בעניין פרדריק ויליאם סילוסטר נגד היועץ המשפטי לממשלת ישראל (ע"פ 1/48)...
סליחה איננה מהלך אוטומטי. אם אתה חוזר על אותם חטאים שוב ושוב, לא רק שאלוהים לא יסלח, אלא גם תהייה לכך עדות חיה בדמות 'שעירי העזאזל' המסתובבים חיים, כעדות לחטאי העבר. אפשר לסכם ולומר: אלוהים סולח אבל לא שוכח!
יום כיפור הוא מועד טוב לצאת מקונספציות מיושנות, היו לנו כאלה בשנת 1973, ושילמנו מחיר יקר. גם בתחום תאונות הדרכים אנחנו עדיין משלמים מחירים יקרים מאד, בגלל קונספציות מיושנות שקיימות עדיין במשטרה, במשרדי הממשלה ובציבור...
מקור התפילה אבינו מלכנו, נמצא בתלמוד הבבלי, בסיפור הקשור בתענית ציבור בגין בצורת קשה, בו ר' עקיבא מבקיע את שערי השמיים באמצעותה. החל מהמאה התשיעית לספירה ואילך, תפילת אבינו מלכנו מופיעה באופן רציף בסידורי התפילה, אם כי ברבות השנים נוספו לה בקשות שונות ונוספות...
התפיסה הרווחת במחקר כיום הינה שהאופי המוכר של יום הכיפורים, עוצב בידי חז"ל, בעיקר לאחר מרד בר כוכבא (135 לספירה), והוא מרוכז במספר משניות בפרק השמיני של מסכת יומא (היום, כלומר, יום כיפור). שאר פרקי המסכת האמורה, מוקדשים כולם לעבודת הכהן הגדול במקדש על כל פרטיה ודקדוקיה. אבל ליום כיפור קשורה גם מסורת אחרת תמוהה מאין כמותה. המדובר בחיפוש בת זוג כדברי המשנה, דווקא ביום הכיפורים...
ונתנה תוקף הינו הפיוט המפורסם ביותר הנאמר בימים הנוראים גם בקהילות האשכנזים וגם בחלק מקהילות הספרדים (במחזור התימני הוא אינו בנמצא). בפיוט זה מתואר יום הדין בצורה תמציתית ונוקבת: האל מתואר כדיין היושב על כיסא המשפט ודן כל אדם לפי מעשיו וקוצב גורלו לשנה החדשה. מחברו, על פי המסורת העממית, הוא ר' אמנון ממגנצא. ברם, הפיוט נמצא בגניזת קהיר והוכח מעבר לכל ספק, כי חובר הרבה שנים קודם המאה העשירית.
