אם איננו מסוגלים למנוע עינויים בחקירה כיצד נוכל לעמוד ביעד שהציבה הצעת החוק הממשלתית, "כי פירותיה של חקירה שכללה עינויים לא יבואו בשערי בית המשפט"?

אם תאובחנו כחולים בקורונה, אאחל לכם רפואה שלימה ומהירה, ובזמן שאתם מחלימים תוכלו להתנחם בכך שהארכיפלג Fernando de Noronha, המדורג על ידי TripAdvisor  כאחד האיים היפים בעולם, פותח את חופיו דווקא לאילו שיגיעו עם בדיקת נוגדנים חיובית!

עד כמה חשובה האמונה במערכת המשפטית, עד כמה חשובה התקווה לאדם שנגרם לו עוול? חז"ל המשילו את סנהדרין הגדולה, בית המשפט העליון של אז, לפסוק משיר האהבה הגדול, שיר השירים: "שָׁרְרֵךְ אַגַּן הַסַּהַר, אַל-יֶחְסַר הַמָּזֶג; בִּטְנֵךְ עֲרֵמַת חִטִּים, סוּגָה בַּשּׁוֹשַׁנִּים". (פרק ז פסוק ג)...

במשפט הפלילי התפיסה היא, "שאין אדם מודה באופן חופשי ומרצון בביצועה של עבירה, אלא אם כן אמת בפיו; וככל שמדובר בעבירה חמורה יותר, כך גובר כוחה של הנחה זו." (השופט נֹעם סולברג, 1.09.2016), אלא שגם במשפט הפלילי, "אם האמת מתבררת מפיה של אחת הדמויות סימן שלפנינו פענוח עלוב"...

המשפט הפלילי בישראל טבול בשורשיו בעקרונות האינקוויזיציה של ימי הביניים. בתקופת האינקוויזיציה השאיפות לאמת מוחלטת היו כה מופרזות עד ששלטונות החוק נאלצו לחפש דרכים לעקוף אותן. פורמלית לא נידון אדם על סמך ראיות נסיבתיות; הן שימשו יסוד למסירתו לעינויים בלבד...

אני מסכים עם שופט בית המשפט העליון מני מזוז, ש"המציאות בה נאשם בפלילים בעבירות חמורות מתחום טוהר המידות מקים ממשלה ועומד בראשה מעוררת קושי ציבורי-מוסרי שקשה להפריז בעוצמתו". רק שמציאות כזו משקפת משבר וכשל מוסרי של מערכת אכיפת החוק והמשפט בישראל...

אחרי יותר משתים עשרה שנה של סיפור המעשה, אני עדיין מופתע מכך שעולות שאלות שטרם נשאלתי. הפעם הייתה זו תלמידה שהפתיעה: "האם דברת עם עורך דינך על האפשרות שתורשע?"

את תוכן הנאום הנ"ל אני מבקש להקדיש להצלחת ממשלת האחדות שזה עתה מוקמת. בעת הזו, כמו הדמוקרטיה עצמה, גם היא הפתרון הפחות גרוע ולפיכך הדבר הנכון לכוננו...

שופטי העליון אשר ביטלו את זיכויו של רפי רותם, היו ערים לפגיעה הקשה הכרוכה בהליך הפלילי ולפערי הכוחות בין הנאשם לבין רשויות האכיפה והתביעה, אך הם סברו שהדרך להתמודד עמה היא בתום ההליך בלבד. בפסיקתם, הם יצרו תקדים המבטל את סמכותו של בית המשפט לקבוע כבר בשלב מקדמי כי הפגם שבהעמדת הנאשם לדין מצדיק הימנעות מהרשעתו בפלילים, אף כאשר הוא סבור כי ההחלטה להעמיד לדין לוקה בחוסר סבירות קיצוני וחריף...

תקציר: 15 שנים עברו מאז זוכה יוסף זהר מרצח שלא היה. הספר - שאותו התחיל לכתוב כיומן, בזמן אמת עם מעצרו במרץ 2003, משולבים סיפוריהם של אנשים שהכיר מאחורי הסורגים, ושלחלקם שמורה בליבו פינה חמה... פרקי הספר עובדו לפודקאסט והריהו לפניכם.